בידספיריט | תגלית היסטורית! ספר עץ חיים

תגלית היסטורית! ספר עץ חיים מרבי חיים ויטאל – כתב יד גדול – מרכז אירופה, המאה ה-18, עותק הפרטי של רבינו המהרש”ם ורבי משה אריה פריינד - אנו גאים להציג את אוצר ההיסטורי והחשוב הזה, המוצע כאן במכירה פומבית בפעם הראשונה. אין להפריז בחשיבותו של כתב יד זה, שכן מלבד מקורו – היה שייך לגדולי הדור, הוא מכיל גם שינויים והבדלים לבין מהדורות המודפסות, מה שהופך את כתב היד הזה לחמדה גנוזה לחוקרים ואספנים כאחד. כתוב בכתב-יד אשכנזית יפהפה, בסגנון אופייני לאמצע המאה ה-18, על נייר עבה ואיכותי. כפי שצוין לעיל, הוא מכיל הבדלים מהמהדורה הראשונה (קארעץ תקמ”ב), וכן ממהדורת שקלוב שהופיעה בשנת תק”ס. דוגמה אחת קטנה, המעיד על השינויים לבין כת”י והנדפס, כבר רואים בהדקמה: במהדורת קארעץ תקמ”ב (דפוס ראשון) כתוב: אני הצעיר הדל באלפי חיים בלא”א מו' יוסף וויטאל… בהיותי בן שלשים לכח חשבתי וישבתי משתומם תמהים כי עבר קציר כלה הקיץ ואנחנו לא נושענו ולרפואה לא עלתה למכותינו… בכתב יד הנוכחי נמצא כתוב: אמר הצעיר הדל באלפי ישראל חיים בלא”א הר' יוסף וויטאל… בהיותי בן שלשים שנה עיינתי במחשבתי מדוע לא בא עדיין בן ישי משיח צדקינו, וכבר עברו אלף וחמש מאות וד' שנים, וכל הקיצין כלו וכבר פנו יום… ברור שכתב יד זו מבוסס על כתב יד נוסף של רבי חיים ויטאל, שלא מופיע בדפוס או בכתבי יד אחרים. בכמה עמודים של כתב היד ניתן לראות הגהות בכתב יד, ככל הנראה מסוף המאה ה-18, מכותבים שונים. ********************** כתב-היד היה בבעלותו של רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון – המהרש”ם מברעזאן, בעמח”ס דעת תורה ושאר חיבורים, עם חתימתו האישית בדף הראשון. ניתן לו במתנה מאת אחד התושבים דק”ק ברעזאן, הכותב כך: ”לכבוד קדושת אדמו”ר מהרש”ם הכהן שליט”א, מנחה היא שלוחה, מאת אברהם יהודא בן פיגא”.  מתחת לכיתוב זה, מופיע חתימת יד קדשו של המהרש”ם: ”הק' שלום מרדכי הכהן אב”ד ברעזאן”. מעניין לציין, שבספר דעת תורה (יורה דעה סימן לו), המהרש”ם מביא את דברי תלמידו ”העירוני תלמידי רבי אברהם יהודה...” – האם זה אותו תלמיד שהעניק לו את כתב יד זו? מתחת לחתימתו נמצאת חותמת בעלות של רבי משה אריה פריינד, שהיה הבעלים של כתב יד זה בעת שכיהן כראב”ד ומו”ץ בק”ק סאטמאר. למרות שאיננו יכולים להגיע לממצאים חד משמעיים, סביר להניח שגם רבי יואל טייטלבוים – שכיהן כאב”ד סאטמאר בתקופה זו – השתמש אף הוא בכתב יד זה, שכן רבי משה אריה היה תלמידו הקרוב ואיש סודו. כרך זה מכיל שערים א'-כ”ד (שער הכללים עד שער דרושי הצלם); הכרך השני אינו קיים. איננו יודעים אם הוא אכן הגיע לידי המהרש”ם. רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (תקצ”ה-תרע”א), מגדולי הפוסקים בגליציה ובפולין בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. הוא נודע כ”רבן של כל בני הגולה” – אשר התקיים אצלו במלא מובן המלה, שכן שאלות הלכתיות נשלחו אליו מכל רחבי תבל. בנעוריו היה מחסידיו של רבי שלום רוקח מבעלזא - השר שלום, ובתקופות מאוחרות נהג לפקוד את חצרות סערעטין וזידיטשוב. רבי משה אריה פריינד (תרס”ג-תשנ”ו), גאב”ד העדה החרדית בירושלים משנת תשל”ט עד לפטירתו בשנת תשנ”ו. הוא נולד בק”ק בוניהאד שבהונגריה, לרבי ישראל פריינד, אב”ד דשם, ונכדו של רבי יהושע פריינד אב”ד נאסוד. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, כיהן כראש ישיבה ואב”ד בסאטמאר, ודבק בהרה”ק בעל ייטב לב. הוא היה הניצול היחיד ממשפחתו, לאחר שאשתו ותשעת ילדיו נרצחו על ידי הנאצים. לאחר המלחמה, הוא בנה מחדש את חייו, עלה לארץ ישראל בשנת תשי”א, הנהיג את קהילת סאטמאר בירושלים, וחיבר את ספר ”עטרת יהושע”. נודע בחסידותו, קנאותו ומחויבותו הבלתי מתפשרת ליהדות המסורתית, והשפיע על דורות של תלמידים. עם פטירתו בגיל 92 מילא את מקומו הרבנים הגאונים רבי ישראל משה דושינסקי ורבי ישראל יעקב פישר. ********************** תיאור כתב היד: [126] דפים, כתובים בכתב יד על נייר עבה ואיכותי. גודל הדף: כ-38.5 ס”מ. כרוך בכריכת בד פשוטה מסוף המאה ה-19 או תחילת המאה ה-20. כיתוב בעלות נראים בדף הפתיחה - כך שזו הייתה הכריכה בה השתמש המהרש”ם. [8] דפים בתחילת הכרך נותרו ריקים במכוון, כאשר חותמות בעלות מופיעות על רובם. דפים 9-126 כתובים בכתב יד, בכתב אשכנזי מסודר. הגהות ותקונים בכתב יד נראים בחלק מהדפים. כתמים קלים וסימני עש נראים בחלק מהדפים, ללא השפעה על הטקסט. גב הבד פגום מעט.