בידספיריט | תלמוד ירושלמי קדשים המזוייף –

תלמוד ירושלמי קדשים המזוייף – סט שלם, סייני תרס”ז. - תלמוד ירושלמי קדשים המזוייף, סט נאה ושלם בשני כרכים עם כריכות תואמות. סיפורו של ”הירושלמי קדשים” הוא אולי אחד האירועים המוזרים ביותר שהתרחשו בעולם הרבני במאות השנים האחרונות. יהודי בשם שלמה יאודה אלגאזי-פרידלנדר, שגם טען שהוא ממוצא ספרדי, נאמר כי מצא את כתב היד המקורי של התלמוד הירושלמי על סדר קדשים, החבוי בעיר איזמיר הרחוקה. לאחר מכן הלך לגדולי תורה של הדור, כמו המהרש”ם מברעזאן ורבי יוסף רוזן - הגאון מרוגוצ'וב, ועוד רבים אחרים, כדי לנסות ולמכור אותם על ”ממצא החדש שלו”. רבים מגדולי הרבנים - בפרט אלו בגליציה והונגריה - האמינו לסיפורו בתחילה, וכתבו הסכמות נלהבות. למעשה, המהרש”ם אף כתב הגהות על הירושלמי הלזו, והם נדפסים בסוף מסכת בכורות. הסיבה העיקרית שבגללה האמינו לסיפורו, היא משום שיש מן הראשונים שמביאים דברי הירושלמי בחלק קדשים, מה שאומר לנו שהוא היה קיים אבל מאז אבד. אולם זמן קצר לאחר מכן התברר שכל העבודה הזו היא זיוף מתוחכם. לשם כך, רבים מהרבנים שנתנו את הסכמתם בתחילה חזרו מכך, והתרחקו מאיש זר הלזה. מעניין לציין, שהרוגצ'ובר אף כתב שלושה תשובות לגבי ספר זו (ראה: שו”ת צפנת פענח סימן קיג-קטו), שם הוא מגיע למסקנה שיש הרבה יותר מדי סתירות כדי לראות אותה אותנטית. בתשובה אחרונה בנושא זה הוא כותב אל רבי אריה ריטטער רב בק”ק רוטרדם, שאף הוא נקט כדעת אלו שפסלו אותו כמזוייף, וכלשונו: ”מכתבו קבלתי כעת… וראיתי שם דברי מר על הכרך הנורא, והנה הם דברים נכונים לכל מי שיש לו מוח בקדקדו ואינו מהסכלים המכחישים הראות לעינים…” מאוחר יותר התברר כי לא היה ולא נברא איש בשם שלמה פרידלנדר, אלא מחברו היה יהודי יליד רוסיה, באזור ויטבסק. כרך א' (זבחים-ערכין): [7], ק דף. שלם עם שני שערים. 33.5 ס”מ. כרך ב' (חולין, בכורות): [10], עח; [1], מז דף. שלם עם שני שערים. עם חותמות של חברה ש”ס קהל יראים ק”ק ניר באטיר. עם שער נפרד למסכת בכורות. 35 ס”מ.