בידספיריט | ספר שפתי ישינים – ספרו

ספר שפתי ישינים – ספרו הראשון של בעל שפתי חכמים, אמשטרדם ת”מ. מהדורה ראשונה. - ספר שפתי ישינים, חיבור ביבליוגרפי מקיף שחיבר רבי שבתי משורר-בס, בעל מחבר פירוש שפתי חכמים על התורה. בספר זו – הביבליוגרפיה הראשונה של הספר העברי, מפרט ר' שבתי את כל הספרים וכתבי היד העבריים שהיו ידועים לו. בהקדמתו הוא מביא סיבות רבות מדוע חיבר ספר זו, ומסתמך בעיקר על דברי השל”ה, שאדם יכול לזכות לחלקו בעולם הבא כאילו למד את אותו ספר, כמו חמשה חומשי תורה או ש”ס, רק ע”י אמירת השם של הספר, אף אם לא למד או הבין מה שלמד מאותו ספר. לפיכך הוא מבקש שאין לעבור על ספרו אלא אם כן יקרא את ההקדמה במלואו, שכן אחרת היה נראה כספר החתום שאין בו תועלת. בהקדמתו אף מביא פרטים מרתקים על אודות חינוך ילדים של ק”ק ספרדים באמשטרדם באותו תקופה, ומשבח אותו מאוד. הוא מפרט את ההבדלים הרבים שראה שם, ומשווה את הדרך באמשטרדם לזו של עיר מולדתו ק”ק פראג. ספר הראשון שהודפס אי פעם על ידי המחבר. יצירתו המונומנטלית 'שפתי חכמים' נדפסה באמשטרדם חודשים ספורים לאחר יצירה זו (ראה הקדמתו לשפתי חכמים, בה הוא מתייחס למה שכבר כתב כאן בספרו). עותק זה היה שייך לרבי אליעזר הלוי אב”ד העלשויא (עיירה קטנה אשר משם הגיע רבינו הש”ך), עם חתימת בעלות האישית שלו על דף השער. הוא חיבר את ספר תיקון סופרים, שיצא לאור בפראג בשנת תי”ח, והוא אף רשום כאן בפנים (ערך מספר 171), עם הגה”ה בכתב יד של הבעלים המציינת שהוא חיבר יצירה זו. כמו כן חיבר ספר על טור חושן משפט בשם ”בן משק”, אך לא יצא לאור בגלל הפרעות בשנת ת”ח ות”ט. מסיבה זו, הוא הדפיס רק את התיקון סופרים שלו, שהיה עולה לו יותר זול להביאו לדפוס. מעניין שהוא גם מתייחס לספר זו בהגה”ה בכת”י (עמ' יג). הגה”ה נוספת בכתב ידו נראית בעמ' סז. מעניין לציין, שהוא חותם את שמו על דף השער כזה: ”הקטן אליעזר הלוי איש העלשויא מירושלים תוב”ב”, אך בספרו תיקון סופרים הנ”ל שנדפס בשנת תי”ח, הוא כותב שהוא מאוד חפץ לעלות לארץ הקודש, וטרם הצליח לעשות זאת. אולם מהכתובת הזו נראה שהוא כבר גר בירושלים, מה שסיפק אנקדוטה לחייו שלא הייתה ידועה קודם לכן. במצב כללי טוב. עמוד השער בתוך קשת אדריכלית. כמה קרעים קלים בקצוות של מספר הדפים הראשונים, ללא חסרון בטקסט. בעמ' כ' קרע קטן, תוקן בדבק ישנה. כרוך בכריכה ישנה ובלויה, כריכה מנותקת, שדרה בלויה. [1], ב-כ, א-קח דף.  גודל עמוד: כ-19 ס”מ.