בידספיריט | שטרות שואה ומחנות - הולנד,

שטרות שואה ומחנות - הולנד, מחנה הרצוגנבכט (Vught - ווחט או פיכט) - 10 סנט 1943 - PMG 40 - מחנה פיכט (בהולנדית: Kamp Vught, בגרמנית: KZ Herzogenbusch על שם העיר הסמוכה 'ס הרטוחנבוס) היה אחד מחמשת מחנות הריכוז שפעלו בשטח הולנד במלחמת העולם השנייה. בבניית המחנה הוחל בשנת 1942, והוא נבנה במתכונת דומה למחנות הריכוז הגרמניים. כשהגיעו האסירים הראשונים ממחנה אמרספורט עדיין לא היה המחנה מוכן, והם אולצו לבנות אותו בעצמם. המחנה נפתח ב-5 בינואר 1943 בפיקודו של אס-אס-אונטרשטורמפיהרר קרל כְּמילבסקי. בסך הכול נכלאו במחנה כ-31,000 אסירים, בהם 15,000 יהודים והשאר אסירים פוליטיים, צוענים, לוחמי מחתרת, נוודים, פושעים, סוחרים בשוק השחור ועוד. ידוע על 749 בני אדם לפחות שמתו במחנה, ו-329 מביניהם הוצאו להורג באתר הוצאה להורג סמוך למחנה. כ-12,000 אסירים יהודים עברו במחנה בדרכם למחנות השמדה בפולין. רוב האסירים היו הולנדים, ביניהם גם חסיד אומות העולם ופעיל המחתרת ההולנדית יאן סחפ, ומקצתם בלגים. במחנה היו סדנאות של חברת פיליפס והאסירים עבדו בהן עבודת כפייה. על כל פנים, הנהלת החברה השתדלה להקל על תנאי העבודה במקום, והצליחה לשכנע את המפקדים הנאצים לאפשר לאסירים הפסקות תכופות יותר. היא גם סיפקה לאסירים מזון נוסף, בגדים ואפילו מוזיקה שנוגנה במחנה, ואנשי החברה הגנו על העובדים (שנקראו ”פיליפס-קומנדו”) מפני התנכלויותיהם של הקאפואים. ב-5 ביוני 1943 נודע שעל כל הילדים היהודים במחנה לעזוב את המחנה, לכאורה למגורים במחנה ילדים מיוחד בקרבת מקום. לאמיתו של דבר נשלחו הילדים למחנה הריכוז וסטרבורק ומשם לסוביבור, שם נרצחו כולם. לאחר שכמה נשים במחנה מחו על התנאים הקשים, ציווה אס-אס-האופטשטורמפיהרר אדם גרינֶוואלד, שהיה מפקד המחנה מאז אוקטובר 1943, לכלוא 74 נשים בתא מספר 115 למשך ארבע-עשרה שעות. שטח התא היה תשעה מטרים רבועים, ולא היו בו פתחים לאוורור. עשר נשים נהרגו כך. כשהגיעה הידיעה על כך לעיתונות ההולנדית, נשפט גרינוואלד על ידי האס-אס ונידון ל-15 שנות מאסר, אך עונשו הומתק: הוא הורד בדרגה והוצב בחזית המזרחית, שם הוא נהרג בקרב. לצידו של כמילבסקי (שהורשע על ידי הנאצים בהתעללות באסירים ובגניבת יהלומים, וסופו שנכלא על ידי הנאצים במחנה דכאו) הוא אחד הבודדים - מאות ספורות בלבד מכל סגל המחנות - שעמדו לדין בגרמניה הנאצית על חריגה מפקודות שהביאה למות אסירים. החל מפברואר 1944 החליף אותו בתפקיד אס-אס-אונטרשטורמפיהרר האנס היטיג, עד לפינוי המחנה בספטמבר אותה השנה. במהלך תקופה זו הורה היטיג על הוצאתם להורג של 329 אסירים. ב-5 וב-6 בספטמבר 1944 פינו הגרמנים את המחנה לנוכח התקדמות בעלות הברית, והאסירים נשלחו לזכסנהאוזן. ב-26 באוקטובר 1944, שחררה הדיוויזיה הקנדית המשוריינת הרביעית את המחנה, לאחר קרב עם יחידת משמר של ה-SS שנשארה לשמור על המחנה שכמעט פונה לחלוטין. באותה עת נותרו במחנה כ-500-600 אסירים שנותרו בחיים, ונותרו להיות מוצאים להורג באותו אחר הצהריים. כ-500 גופות של אסירים נתגלו בערימות ליד השערים, לאחר שנרצחו בבוקר היום בו שוחרר המחנה.