בידספיריט | ישראל - עוזי חיטמן ואדון

ישראל - עוזי חיטמן ואדון עולם - מדליה רשמית, תשס”ה 2005 - זהב 585 , 17 ג' , 30.5 מ”מ ממדליה זו הונפקו75 יחידות בלבד. משורר מלחין וזמר שהטביע את חותמו בזמר העברי, אשר התרבות היהודית, אהבת הארץ ואהבת האדם ממלאים את שירתו. נולד בתל-אביב ב- 9 ביוני 1952, בן לניצולי שואה. עד גיל 6 התגוררה המשפחה בגבעת שמואל, ואחר-כך ברמת-גן. גדל והתחנך בבית מסורתי דתי. בגיל 11 קיבל את הגיטרה הראשונה והחל לנגן עליה בכוחות עצמו. בגיל 19 החל לנגן בפסנתר, ובגיל זה גם כתב והלחין את השיר הראשון בחייו ניגונה של השכונה. בצבא היה זמן מה בקורס טייס, שרת בצנחנים ואח”כ ב”להקת פיקוד מרכז”. ביולי 1973, עם שחרורו מצה”ל, כתב והלחין את השיר מי ידע שכך יהיה. מיד לאחר פרסום שיר זה , עלה שמו כיוצר – ואמנים רבים החלו לפנות אליו לכתיבה ולהלחנה. בשנת 1976 - והוא רק בן 24, הלחין וביצע את היצירה אדון עולם למילים מן התפילה. היצירה נפוצה ומושרת בכל רחבי העולם היהודי ונדמה כי היא משקפת יותר מכל את אישיותו והווייתו כאדם וכיוצר. במשך שלושים שנות יצירה כתב והלחין מעל 700 שירים לעצמו ולאחרים. המוסיקה שלו מושפעת מניגונים יהודיים שורשיים שספג מבית הוריו ומבית-הכנסת, מוסיקה ישראלית ומערבית בת ימינו ומוסיקה ים-תיכונית. כל אלה מתנקזים אל סגנון אופייני ומזוהה אתו. סגנונו הייחודי והרב-גוני חודר אל הלבבות, מחבר ומהווה ”גשר” בין הרבדים השונים בחברה הישראלית. בין שיריו: נולדתי לשלום, אלוהים שלי, כמו צועני, אנחנו נשארים בארץ, בארץ הזאת, מה חשוב היום, עוד סיפור אחד של אהבה, לילה בלי כוכב, לכל אחד יש, כאן, ארץ הצבר, תודה … בינואר 2002 הוענק לעוזי פרס ” נוצת הזהב ” של אקו”ם על מפעל חיים כמלחין, בזמר העברי. ב- ב' בחשוון תשס”ה, 17 באוקטובר 2004 בעת שיצירתו הייתה בשיאה, הלך עוזי לעולמו באופן פתאומי והוא בן 52. ”…ואת אומרת שניצחתי את המוות, שאשאר גם אחרי שאלך…” כתב בשיר ” בסך הכל אורח ” 1989 – ואכן, הוא יישאר אתנו לנצח במילים ובמנגינות שהותיר אחריו. יהי זכרו ברוך ! פני המדליה: על פני המדליה דיוקנו של עוזי חיטמן וקטעים משירים שכתב, המסמלים אבני דרך בחייו ובאישיותו. גב המדליה: בצד הגב מילות הפיוט ”אדון עולם”, הכלול בסידור התפילה מאז המאה ה- 15, ותווי הלחן שחיבר לו עוזי חיטמן. שיר זה הפך למעין המנון לאומי של עם ישראל המושר בכל העולם.