בידספיריט | לא היה מעולם !! חתימה

לא היה מעולם !! חתימה ועשרות הגהות בכתי”ק האדמו”ר ”בעל מופת” רבי אליעזר פיש מביקסאד – על ספר הלכות רב אלפס – ווין, תקס”ד - הלכות רב אלפס. חלק שלישי. ווין, תקס”ד.  עותק מקודש עם חתימתו וכ-50 הגהות בכתיבת יד קדשו של האדמו”ר הקדוש ”המלומד בניסים” רבי אליעזר פיש זיע”א מביקסאד לאורך כל דפי הספר.  בתחילת הספר רישום וחתימה ” זה הספר מישך שייך לי הק' אליעזר פיש פה ק”ק ב' פעסט יע”א א' דר”ח אדר שני שנת ת”ש לפ”ק ”. לאורך הספר כ – 50 הגהות בכתי”ק.  אוטוגרף האדמו”ר לא הוצע מעולם במכירות פומביות !! האדמו”ר רבי אליעזר פיש (תרמ”ד-תש”ד) איש קדוש ובעל מופת !! כל חייו התנהג בחסידות, והרבה בתעניות ובתפילות מתוך דמעות. מצאצאי ה”דברי חיים” מצאנז. עוד טרם הגיע לבר מצוה למד בישיבה גדולה. תלמיד רבי חנניה יום טוב ליפא מסיגט, ותלמיד ישיבת רבי מרדכי יהודה לעוו מאינטרדם. אח”כ נשא את בת הרב משה זאב קאהן אב”ד ערדה-סענזשארץ. התגורר בסיגט והמשיך ללמוד בישיבתו של הרב חנניה יום טוב ליפא מסיגט. למד עם האחים העילויים רבי חיים צבי ורבי יואט טייטלבוים בני ה”קדושת יום טוב”. בשנת תרס”ה התמנה לדיין בהונגריה בעיר נירבאגדאן. כל חייו התנהג בחסידות. לאחר פרק זמן קצר התמנה לאדמו”ר בעיירה ביקסאד. בכפרים הסמוכים, עליהם נהג להגיע היה מרביץ תורה בציבור מביקססאד עבר לעיר סאטמר בה הוקם בית מדרש גדול וישיבה שלמדו בה יותר חמישים בחורי ישיבה כל חייו התנהג בחסידות. הרבה בסיגופים ובתפילות, ידוע שתפלותיו היה מפורסם גם בתפילותיו הארוכות ומלאות בבכיות ופזרנותו לצדקה. התפרסם ל”איש קדוש שכל מעשיו לשם שמים. בסאטמר התפרסם שמו כ”בעל מופת”. כוחו היה גדול בחידושי מהרש”א לש”ס, ידע את כולם על פה ואף הוסיף חידושים משלו. את כל הכנסותיו חילק לצדקה ואף למעלה מכך – היה לוקח עוד הלואות כדי לתת צדקה. בזמן השואה ברח לקלויזנבורג אבל משם נלקח לאושוויץ שם נספה בב' סיון תש”ד. בנו הבכור – הרב חיים משה – שרד בשואה והוא הרב במאנשטור. בן אחר – הרב נחום צבי – ממלא את מקום אביו כאדמו”ר מביקסאד בארצות-הברית.  תורתו נדפסה בספר ”שם אליעזר” הספר נדפס בתשי”ד בניו יורק על ידי בנו הרב נחום צבי שהוסיף לספר את ”בני משה” של אחיו. ושם הקדמה ארוכה לתולדות חייו. (אצי' ליהדות רומניה, ח”א. ירושלים, תשע”ב. עמ' 208-209 ועוד. אטלס עץ חיים, יג. מס' 598. אלה אזכרה ח”ו, עמ' 86.).  [זיהוי ההגהות ככתיבת יד קדשו עולה מתוך מכתב המלצה שכתב בכתי”ק וחתימתו לתלמידו רבי אשר שטיינברגר בסאטמר תרצ”ו (מצורף) שהובא בספר ”האדמו”ר מסאטמר” (אברהם פוקס עמ' 57) - החתימה וההגהות שלפנינו זהים באופן מוחלט לכתיבת יד קדשו, לכן אי אפשר שלא להכריע כי אלו הם הגהות האדמו”ר בעצם כתיבת יד קדשו. למרות שאין מוזכר בתולדות חייו כי התיישב האדמו”ר בעיר בודפסט, אולם בתולדותיו נכתב כי היה הולך לתקן מקוואות בעיירות שונות. כמו כן בהתחשב שהימים ימי עיצומה של המלחמה (ת”ש) שאז הגלות מעיר לעיר היתה מצויה, וכמו כן, ברישום שלפנינו לא מוזכר כי אכן היה רב שם, רק נכתב באופן אקראי ”פה ק”ק ב' פעסט” - כעובר אורח].   כמו כן, לאורך הספר 13 הגהות ארוכות בכתיבה אשכנזית מוקדמת יותר מכותב לא מזוהה – כפי הנראה של אחד מגאוני פרשבורג. רישומים וחתימות נוספות: ”שייך לי .. וואלף יאנאוויטץ אין מקאלוי”. ”דורון דרשה מאדמו”ר מ' דוב בער מאונצדארף [אונסדורף]”. בסוף הכרך ”זה הספר שייך למהור”ר וואלף יאנאוויטץ...”  [1], רסח דף. 41 ס”מ. מצב כללי טוב. כריכה עתיקה.