בידספיריט | אגרת לשד”ר רבי מכלוף הכהן
אגרת לשד”ר רבי מכלוף הכהן - מאת שבעה גדולי רבני טבריה – טבריה, ת”ר - אגרת שד”רות לטובת קופת רבי מאיר בעל הנס ויהודי טבריא. ניתנה לשד”ר רבי מכלוף הכהן ”ממיוחסי כהונה גדולה עד אהרן הכהן זיע”א והיו עינך לחזות בנועם פירות גנוסר...”. אשר נשלח לגבירים לבקש סיוע ועזרה למען קופת רבי מאיר בעל הנס – ”כי גדל הכאב מאד בצער הגבוה כי דלונו מאד ובפרט לימים כאלו אשר אין כסף נחשב ומיום ליום הולך ומוסיף ולא ידענו מה תהיה אחריתנו כי שתה לעפר נפשינו וביום הראות מר שד”רן, חזק בו ואל תרפהו ובו תדבקון לשמוע בלמודים והיו לאחדים לחזק את בדק הקופה הק'[דושה] בתוספת טובה כפולה מצוה להביא מן החדש כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה ידרשו מפיהו...”. טבריא, ת”ר – שנת ”תקדמנו”. על הכתב שד”רות חתומים רבני טבריה: רבי חיים נסים אבואלעפיה, רבי חיים שמואל הכהן קונוורטי (הסיניור), רבי שאלתיאל יעקב ניניו, רבי שלמה אלפאסי, רבי רפאל מאמאן, רבי משה בן שמחון ורבי יהודה נחמד. רבי חיים נסים אבולעפיא (תקנ”ה – תרכ”א), רבה של טבריה, ארם צובה, דמשק. וראשון לציון בירושלים. אחרי פטירת דודו הגאון הרב יוסף דוד אבולעפיא התמנה פה אחד לרבה של טבריה שם כיהן שנים רבות, בשנת תר”ה בערך עלה לירושלים. לאחר פטירת הראשון לציון רבי יצחק קובו, בשנת תרט”ו נבחר לכהן כ'הראשון לציון' בירושלים עד לפטירתו, רבי יעקב חיים סופר כתב את רשמי מעמד הלוית רב חנ”א וכך הוא כותב ”הרב חנ”א היה איש מצוין מאוד, מחזה פניו נוחים וחביבים וענוותנותו הגדולה ויראתו הקודמת לחכמתו לא שכחו תושבי עיה”ק גם היום, ומרבים לספר בשבחו של הצדיק הלז. וכבדו גדול עשו לו במותו שכל תושבי העיר אנשים נשים וטף הלכו ללוות אע”פ שהיתה עת גשמים וטורח גדול, אולם כאשר הוציאו את המיטה פסקו הגשמים ונתלו העננים באוויר השמים וזכו להובילו בכבוד גדול וגם בנרות מאירות.” חיבר חיבורים רבים שכולם נשארו בכתב יד. תשובותיו נדפסו בספר חנ”א וחסדא. רבי רפאל מאמאן (תק”ע-תר”ם) - עלה לארץ בנערותו, והתיישב בטבריה. שימש כרב בטבריה וצפת, בשנת תרל”ה החל לשמש כאב”ד טבריה. חיבר שו”ת ודרושים בכת”י, חלק מתשובותיו נדפסו בספרו ”מרפא לנפש”. רבי חיים שמואל הכהן קונוורטי (תק”ע-תרל”ג) נולד באיטליה ומילדותו שקד על דלתות התורה לילות כימים. בשנת תקפ”ז עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר טבריה. עקב הרעש שהתחולל בעיר יצא רבי שמואל כשד”ר לערי איטליה וטורקיה בדרך שליחותו נפגש עם גדולי ישראל בארצותם, רבי מרדכי שמואל גירונדי בספרו גדולי ישראל באיטליה כותב מתאר את דמותו ”כמוהר”ר שמואל הכהן נר”ו שליח מעיה”ק תובב”א, חסיד ומקובל, זכיתי ליהנות מאור תורתו ימים רבים בעברו דרך שליחות פה פאדובה, ושמעתי ממנו חידושים יפים על דרך הקבלה כתבתים בספרי ליקוטי שושנים... ויש לו חיבורים על התורה בדרך האמת”. חתנו הוא הגאון המקובל רבי יעקב שאלתיאל ניניו מחבר ספר אמת ליעקב. עם חזרתו לטבריה בשנת תר”ה הוכתר לרבה של טבריה במקומו של הגאון רבי חיים נסים אבולעפיא שעבר לירושלים. במשרה רמה זו כיהן למעלה משלושים שנה. רבי יעקב שאלתיאל נינייו (תק”ס-תר”ט) - נולד בירושלים לאביו רבי יהודה. סבו הוא רבי יעקב ניניו בעל ”קהלת יעקב”. למד בישיבת המקובלים בית אל אצל רבי אברהם בכר דוד. חתן רבי חיים שמואל הכהן קונוורטי מטבריה ועבר לאחר נישואיו לעיה”ק טבריה לצד חמיו. כל ימיו היה עמל בתורה בטורח ועוני ונדד שינה מעיניו. התכתב עם רבי חיים פלאג'י בתורת הנסתר. ספריו ”אמת ליעקב”, ו”זרע יעקב” בהם מספר על הניסים שנעשו לו בפרעות בצפת וברעש בשנת תקצ”ז. בניו רבי מאיר ורבי אבא, וכן בת שנישאה לרבי אהרון אלחדיף. נכדו, בנו של רבי מאיר הוא רבי רחמים יעקב שאלתיאל ניניו מחכמי ישיבת המקובלים בית אל. שליחותו של רבי מכלוף הכהן אינה מופיעה בספרו של אברהם יערי ”שלוחי ארץ ישראל” אך שם מופיע שליחות אחרת מאותה שנה של רבי חיים שמואל הכהן קונוורטי בשליחות רבני טבריה, כמו כן בשנת תר”ט מופיעה שליחות של רבי מכלוף אדרעי גם היא בשם חכמי טבריה [ייתכן והוא רבי מכלוף הכהן שלפנינו]. [1] דף כתוב מצדו האחד. דיו על נייר. גודל: 18/17 ס”מ. פגמי שולים קלים בהשלמת נייר ללא פגיעה בטקסט.