בידספיריט | כתב יד – קובץ תשובות

כתב יד – קובץ תשובות מגדולי חכמי מרוקו – כתי”ק וחתימת המלוב”ן רבי חיים פינטו זיע”א - קובץ תשובות הלכתיות שכתבו וחתמו חכמי מרוקו בערים שונות בכתב ידם וחתימתם של גדולי וצדיקי מרוקו  קונטרס תשובות הלכתיות שלפנינו הוא בנושא ירושה, אודות אישה שהקדישה הקדש מנכסיה. בנושא זה נשאו ונתנו גדולי וחשובי הדיינים במרוקו, בערים: טיטואן, רבאט, מקנאס וסאלי, והוסיפו את תשובותיהם וחתימותיהם על הפסק ההלכתי.  עם אישור לפסק ההלכה בכתב ידו וחתימתו של הגאון הצדיק המלומד בניסים רבי חיים פינטו זיע”א.  לענין זה נכנסו בעובי הקורה רבים מגדולי הדור במרוקו באותה תקופה (שנת תקצ”ב הקונטרס שלפנינו נכתב במשך כשנתיים ימים. ועל דפיו הוסיפו החכמים את תשובותיהם, כשהקונטרס עובר ממקום למקום וכל דיין הוסיף את פסקו. ומעשה שהיה כך היה: זוג יהודים הבעל נקרא שמו הר' משה טאווריל בה”ר יוסף ואשתו ג'ימול עשו ביניהם תנאים שאם יפטר הבעל בחיי אשתו תזכה אשתו בכל נכסיו ללא מוחה, אחר סילוק היורשים בסך מה, ואת התנאי עשו ברשות ובמאמר אחד מבתי הדינין אצלו עשו שטר בשנת תקפ”ב. בטבת של שנת תקפ”ד נפטר הבעל, והאשה ג'ימול זכתה בכל נכסיו לעשות בהם כטוב בעיניה. אח”כ באיזה זמן נתנה האשה במתנה גמורה כל נכסיה ”להר' יוסף טאונריל בכה”ר יצחק”, שיזכה בהם שעה אחת קודם פטירתה אחר שיעשו כל מה שתצטרך האשה לצורך הקבורה ומצבת אבן וכו' ואחר סילוק היורשים בסך מה.  ומבואר בשטר שבית הדין הוכיחו אותה על אעבורי אחסנתא (ב”ב קלג) והיא נתנה כמה טעמים לשבח המספיק לה לעשות המתנה. ואת ההסכם עשו בבית הדין בסיון שנת תקפ”ד. לימים נפטרה האשה ושלח הר' יוסף טאונריל הנז' שטר הרשאה ע”י שליח כדי לזכות בכל הנכסים מכח המתנה, והנה הגיע ר' שלמה נהון בנו של הרב משה טאווריל הנפטר והביא בידו שטרות בהם נאמר שהעיד עד אחד כשר איך שבערב שבת מפטירת משה טאוריל (הבעל הנז'), הביטה האשה ג'ימול להגביר הנז' בעד החלון הנשקפת לבית הכנסת שבו היה מתפלל בעלה, ודיברה עם השמש של בית הכנסת על דבר שמן זית לנשמת בעלה ומכלל הדברים אל השמש דיברה בזה”ל: [כאן יש ציטוט בלשון ספרדית] שמדבריה עולה על נתינת מתנת הקדש לבית הכנסת כדי לבנות חדר וכדו' מנכסיו של בעלה, ומעתה הגיעו אלה לידי דיון והציגו את הצדדים בבית הדין ומה יהיה משפטם.  בקונטרס שלפנינו נכתבו תשובות ארוכות אודות המשפט הנז', ופסקו להלכה שאין בעדותו של ר' שלמה נהון תוקף לביטול המתנה שנתנה האשה להר' יוסף טאונריל הנז'. • אישור לפסק הדין של החכמים בעצם כתיבת יד קדשו וחתימתו של המקובל הצדיק המלומד בניסים רבי חיים פינטו הגדול זיע”א – 3 שורות בכתב ידו וחתימתו. • לצד אישור של רבי חיים פינטו חתמו רבי אליהו ביבאס ס”ט ורבי יוסף חג'ואל [רבי אליהו ביבאס - מחכמי טיטואן חתום על פסק דין עם רבי יצחק בן וואליד ורבי יעקב אבן אדהאן ורבי שמואל ברגילון. (מלכי רבנן עמוד כב/2)]. • אח”כ, באה תשובה ארוכה [11] עמודים כתובים. ובסופם חתימת הדיינים רבי אברהם אנהורי ורבי יוסף חג'ואל. ”ובכן לראיה על ההעתקה שהועתק כראוי ח”פ טיטואן יע”א בע”ה לאב רחמן שנת בית יעקב לכו' לפ”ק והכל שריר ובריר וקיים אברהם אנהורי סלי”ט”. יוסף חג'ואל ס”ט.  • תשובה ארוכה נוספת בענין הנ”ל [16] עמודים. עם חתימות הגאונים הגדולים רבי יעקב בירדוגו ורבי מרדכי בירדוגו זצ”ל, ”החו”פ מכנאסה יע”א באלול צדק”ת לפ”ק וקיים יעקב בירדוגו ס”ט”... ”ולראהי ח”פ בזמן הנ”ל פה מכנאסה יע”א וקיים מרדכי בירדוגו סי”ט”.  • אישור לפסק הדין (כחצי עמוד) בכתב ידו וחתימתו של רבי אהרן אלמאליח אב”ד רבאט , ”החו”פ רבאט בס' צדק צדק תרדוף ובש' תקב”ת לפ”ק וקיים ע”ה אהרן אלמאליח סי”ט”.  • תשובה בנידון [3] עמודים בכתב יד וחתימה של אחד מחכמי טיטואן משנת תקצ”ה חתום ”שמואל חסאן...” [מילים נוספות בחתימה המסולסלת שלא פוענחו. אולי מדובר ברבי שמואל חסאן, (נפטר תר”ז) שחתום לצד רבי יצחק בן וואליד על פסקי דין מטיטואן).  • תשובה בכתב ידו וחתימתו של רבי רפאל ביבאס [1] עמ' מלא. ”נאם הצעיר החו”פ סאלי יע”א ב”ס הקם תקים עמו ובשנת הנה שכרו אתו ופעלת”ו [תקצ”ב] ע”ה רפאל ביבאס סי”ט”.  המקובל המלומד בניסים רבינו חיים פינטו הגדול זיע”א מדמויות הפאר שעיטרו את יהדות מרוקו, נולד במוגאדור לאביו רבי שלמה פינטו שהיה מפורסם בגאונות וצדקות, קדוש ונערץ על כל יהודי מרוקו וסיפורי מופתים נקשרו בדמותו, בעירו ייסד את בית הדין הראשון במקום ועמד בראש ישיבה עם תלמידים חשובים, התפרסם גם בארצות אירופה, משם שלחו אליו בקשות לתפילה. היה יושב בלילות ועוסק בתורה והתמדה גדולה ומתחסד עם קונו וזכה לדרגת צדיק גוזר והקב”ה מקיים רבי חיים פינטו נפטר בשיבה טובה בכ”ז אלול שנת תר”ה ונקבר בעיר מגוריו – מוגאדור, מקום מנוחתו הפך למוקד עליה לרגל לכל יהודי מרוקו, שהיו באים בהמוניהם לשפוך את צקון לחשם אצל קברו של הקדוש.  רבי רפאל ביבאס (הראשון) אב”ד בעיר סאלי. זקנו של רבי רפאל בעל ”קרני ראם”. נקבר בחלקת המשפחה בבית העלמין בסאלי. תלמידו היה רבי אברהם אלנקאווה בעל ”כרם חמר” ועוד. נזכר ב”הערצת קדושים” על המנהג להשטתח על קברו הנמצא בסמוך לקבר רבי חיים בן עטר הקדמון. יתכן שהוא המחבר ”ישיר ישראל” תקע”ט, ואולי הוא קרוב משפחתו בעל אותו השם. רבי יעקב בירדוגו (תקמ”ו-תר”א) ראב”ד מכנאס ומגדולי חכמיה. בן רבי יקותיאל בירדוגו ואחיין רבי רפאל. מחבר הספרים שו”ת שופריה דיעקב, קול יעקב, גלי עמיקתא, תועפות רא”ם, קדושת שבת, שבות יעקב. רבי מרדכי בירדוגו – בנו של ה”מלאך רפאל” ממקנאס ונכדו של רבי מרדכי בירדוגו – המרבי”ץ בעל ”דברי מרדכי”.  רבי אברהם אנהורי - נולד במרוקו ואח”כ ראש בית הדין לקהילת הספרדים בצפת, נתן הסכמה לספר פאת השלחן, היה רבו של הגאון רבי חיים אברהם אדאדי בעל ”ויקרא אברהם” שעלה מטריפולי לצפת. נפטר ברעש שהיה בצפת בשנת תקצ”ז. מצבתו נתגלתה בירכתי המערה שבבית העלמין העתיק בצפת הידועה כיום בשם מערת סתהון.