בידספיריט | אוסף גדול של מכתבי רבנים

אוסף גדול של מכתבי רבנים חשובים ואישי ציבור – בנק נתן צבי המבורגר – תרמ”ח-תר”פ - ארכיון [46] מכתבים של רבנים חשובים ואישי ציבור מפורסמים שהתכתבו עם הבנקאי ר' נתן צבי הירש המבורגר. בין השנים תרמ”ח-תר”פ [1888-1920].  בין הפריטים: • מכתב בכתב יד הגאון הצדיק רבי שלמה ווקסלר ”ימחול למסור תכף ומיד להבחור החשוב זלמן וועכזלער נ”י שבא שבוע זאת ביפו לידו ממדינת דייטשלאד למצוה רבה יחשב ולזכות גדול והמ יא .. אבל תכף כי נחוץ מוקדם אפי' במועד הוא למועד”. בעמ' השני תוספות שורה בכתב ידו עם חתימתו המלאה של רבי שלמה ווקסלר. בנוסף מעל לכתב ידו וחתימתו של הרב ווקסלר רישום עם חתימה ”פנחס סגל”.  • מכתב מיפו משנת תרע”א שנשלח אל הרב הרב מאיר לייב ליברזון זצ”ל דיין בבית הדין של יפו והמושבות (לצידו של הראי”ה קוק) מחבר ”אמרי מערבי”. אודות משלוח כספים לקראת חג הפסח ”לקיים מצות אכילת מצה כדין וכדת כי בפה אינם נוהגים כשורה על צד היותר טוב עם אפית המצות ועם שאר דברים וד”ל..” חתום ”ש”ב [שאר בשרו] יחיאל יעקב חמיעלא..”. מכתב ארוך מאת רבי בנימין ביינוש סלנט / מכתב בכתב ודו חתימתו המסולסלת של רבי יוסף רפאל בן נון / מכתב רבי יוסף ריבלין / תשעה מכתבים בכתיבה מזרחית חתומים ”הצעיר יעקב בן נון ס”ט” / ארבעה מכתבים של ר' אלטער ריבלין / שלושה מכתבים מאת ר' משה וואלשטיין / מכתב ר' מרדכי מנדלזון / חיים קוסובסקי / מכתב אלעזר קריסטל – קבלן ובנקאי בשכ' בית ישראל משנת 1920 / מכתב בלאדינו מאת עו”ד אהרן מני מירושלים שנת 1917 1 מכתב בלאדינו משנת 1914 חתום ”שניאור משה ...”  הבנקאי הנגיד נתן צבי (נטע הירש) המבורגר:  דמות היסטורית מוכרת מתקופת היישוב הישן בירושלים במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. החל את דרכו כחלפן כספים (שולחני) ובהמשך ייסד את ”בנק נתן המבורגר” שהיה מאמצעי המימון והבנקאות המוקדמים והמוכרים בירושלים של אותם ימים שהיו אז תחת השלטון העות'מאני, בשעה שהכלכלה המקומית נשענה ברובה על חלפני כספים (שולחנים) ועל בנקים פרטיים קטנים שהוקמו על ידי משפחות מבוססות. משפחתו: בנו, חיים המבורגר, היה מאנשי הציבור והמסחר המרכזיים בעיר ומנהלי כולל אונגרין. תיאור האישיים כותבי המכתבים באוסף שלפנינו:  הגאון הצדיק רבי שלמה וקסלר (תר”ג-תשי”ד) גאון ומתמיד עצום בנגלה ובנסתר לא מש מאהלה של תורה יומם ולילה. איש קדוש. נולד בגרמניה, לאביו הגאון הצדיק רבי פנחס משה אלחנן, שכיהן כרבה של העיר הוכברג. בהיותו נער מצא את הספר ליקוטי עצות לרבי נחמן מברסלב, ספר שגרם לו למפנה בחייו. בשנת תרמ”ח עלה לבדו לארץ והגיע לירושלים, והתאכסן בבית הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל ׳לב העברי׳. כשהבחין רבי עקיבא יוסף בספר ׳ליקוטי עצות׳ שאינו מש מידו של הנער, סיפר לו על מחברו, ועל חסידי ברסלב המעטים הגרים בעיר. רבי עקיבא יוסף גם שידך אותו עם בתו של רבי מנחם מאניש שיינברגר, וה’תנאים’ נערכו בבית המהרי״ל דיסקין. רבי שלמה התיישב בשכונת ׳בתי מחסה’ שם התגורר למעלה מיובל שנים. רבי יוסף רפאל בן נון (תקצ”ד-תרס”ח) מחכמי ירושלים, רב הקהילה הספרדית ביפו. חיבורו הלמדני הגדול ”יאיר מבין” (ירושלים, תרס”ב). וכן פרסם מאמרים בירחון ”המאסף” לרבי בן ציון קואינקה. רבי בנימין בינוש סלאנט (תקצ”ח–תר”ס) היה מאנשי הציבור המרכזיים והמשפיעים ביותר בירושלים במהלך המאה ה-19. בנו של רבה המפורסם של ירושלים, רבי שמואל סלאנט, וחתנו של מייסד שכונות ירושלים, רבי יוסף ריבלין. מבוניה הראשונים של שכונות יהודיות מחוץ לחומות כמו נחלת שבעה ומאה שערים. שנים רבות עמד בניהול ”ועד הכללי כנסת ישראל”. רבי יוסף ריבלין (תקצ”ז–תרנ”ו) גדל ולמד אצל גדולי התורה בירושלים ביניהם רבי שמואל סלנט. מראשי הציבור, המנהיגים והבונים המרכזיים של ירושלים החדשה במאה ה-19.מזכיר ”הוועד הכללי”: במשך כ-30 שנה שימש כמזכיר ומנהל ראשי של ”ועד הכללי כנסת ישראל”.  הרב חיים יהושע קאסאווסצקי (קסובסקי. תרל”ג-תש”ך) תלמיד חכם, חוקר ואיש ירושלים, שהתפרסם ברחבי העולם היהודי והאקדמי בזכות מפעל חייו המונומנטלי – יצירת הקונקורדנציות לספרות חז”ל. רבי אברהם אלקנה אלטער ריבלין - מתושביה הבולטים של הקהילה היהודית בחברון במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. מראשי הקהילה בחברון. שימש כאחד מנהלי ועסקני הציבור המרכזיים של הקהילה פעל רבות לניהול כספי התמיכה, מוסדות החסד והחזקת היישוב. מנהל כולל חב”ד בעיר: משפחתו: הוא השתייך לענף המפואר של משפחת ריבלין. משה וואלשטיין (ולשטיין) היה אחד מאנשי הציבור, העסקנים והבונים הבולטים בירושלים של שלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 (תקופת שלהי המאה הקודמת). מבוני השכונות מחוץ לחומות. כיהן כעסקן ציבורי במגוון מוסדות קהילתיים, רפואיים וסוציאליים בירושלים. שמו מוזכר רבות בספרי ההיסטוריה ובארכיונים העוסקים בתולדות היישוב בירושלים ובתהליך הרחבתה וביסוסה של העיר החדשה. עוזר דוב (דב) ליפשיץ - היה איש ציבור, סופר ומזכיר תנועת ביל”ו, שפעל בשלהי המאה ה-19 (שנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19) והיה דמות פעילה בימי העלייה הראשונה ובירושלים של אותה תקופה. מרדכי מנדלזון מביירות - היה סוחר, איש ציבור ופעיל קהילתי בולט בלבנון בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה – 20. התגורר בעיר הנמל ביירות, ניהל קשרי מסחר ענפים עם סוחרי הארץ ושימש כחוליה מקשרת עבור אספקת סחורות. סייע לעלייה הראשונה במושבות (ראש”ל, זכרון יעקב, ראש פינה ועוד). סייע ואירח רבות את הנוסעים ואנשי ציבור שנעו על קו התפר שבין סוריה, לבנון וארץ ישראל. אהרן מני – בנו של רבי סלימאן מנחם מני, ונכדו של המקובל רבי אליהו מני מחברון. יליד חברון. (תרל”ז-תשכ”א). משפטן, מתרגם, חוקר ואיש ציבור יהודי. נמנה עם מייסדי שכונות בירושלים ותל אביב, ביניהם שכונות רוממה, בית וגן ותל נורדאו. חיבר כמה ספרים נכבדים בעניני משפט.  סה”כ 46 מכתבים. גדלים שונים. מצב טוב, מעט בינוני. כתמי רטיבות ובלאי קל.