בידספיריט | שלחן גבוה – שאלוניקי, תקט”ז

שלחן גבוה – שאלוניקי, תקט”ז – מהדורה ראשונה – חתימות והגהות חכמי ומקובלי ירושלים בדור דעה - ספר שלחן גבוה, על שולחן ערוך אורח חיים (סי' תכ”ט-תרצ”ז עם הפנים). עם 'קונטרס הכללים' [כללי השלחן ערוך, הרמב”ם, הפוסקים, וכללי המנהגות]. מאת הגאון רבי יוסף מולכו [תמ”ז-תקכ”ח בערך. תלמיד ה”בית דוד”. מגדולי חכמי שאלוניקי וירושלים].  שאלוניקי, תקט”ז. מהדורה ראשונה. דפוס רפאל יאודה קלעי ומרדכי נחמן. הספר הוגה והובא לבית הדפוס על ידי אחיו רבי יצחק מולכו מחבר ספר ”אורחות יושר” (שאלוניקי, תקכ”ט). הספר עוטר בהסכמות חכמי ירושלים ביניהם הגאונים בעל ”בתי כהונה”, הרב החסיד רבי ישראל יעקב אלגאזי אביו המהרי”ט אלגאזי, רבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי אבי רבינו החיד”א, רבי יונה נבון רבו של החיד”א, רבי מיוחס בכ”ר שמואל בעל פרי האדמה ועוד. הספר שלחן גבוה והרב המחבר חיבור ”שלחן גבוה” מכיל פירושים והערות על השולחן ערוך בחלקים אורח חיים ויורה דעה. הספר הפך לספר יסוד בפסיקת ההלכה הספרדית, ומאז צאתו לאור מובא ומוזכר בסילודין בכל ספרי חכמי הספרדים, ובחלקם גם אצל רבני אשכנז. החלק שלפנינו הוא החלק הראשון שנדפס מתוך חמשה כרכים, הכרכים השייכים לחלק יורה דעה נדפסו בין השנים תקכ”ד-תקמ”ד. לספר שלחן גבוה יש גם ערך היסטורי גדול, שכן יש בו תיעודים רבים על מנהגים ומסורות שרווחו באזור שאלוניקי בתקופת המחבר. את הספר הדפיס המחבר מכספה של אשתו הרבנית שירשה מדודה הגביר מה”ר יוסף קוזין.  המחבר כותב בצוואתו המרטיטה, אותה כתב בגיל חמשים וחמש וחצי, שרובה ככולה מיועדת לחברה קדישא הוראות לשעת פטירה. ובסעיף כ' כותב וזכות הרב הקדוש מהר”י קארו ז”ל שפירשתי דברות קדשו שבש”ע הוא יעמוד לימין צדקנו לי ולה לחיי העה”ב. ואי אפשר שלא להזכיר את מה שכתב המחבר בצוואתו בסעיף טז ”עוד אני מצוה שלא יהיה שום אדם דורש עלי כלל וכשאומרים גם כן השכבה של ירבו בתוארים גדולים שאין בי... ” ומאריך בצואתו להסביר למה לא יאמרו עליו שהוא חכם, ומדוע לא יאמרו עליו שהוא צדיק, ולא חסיד, שלומר שם זה של חסיד בימינו הס כי לא להזכיר על שום אדם. וכך מסכם את דבריו ” שלא יאמרו עלי שום תואר כלל כי אם השקדן בתורה, ולא עוד כי יודע אני בעצמי שמידה זו יש בי ומה אעשה שנפשי חזקה בתורה נתקיים בי ...” (חאו”ח. הוצאת אור ודרך, ירושלים תשנ”ב).  עותק שעבר כמה דורות בין חכמי ירושלים - חתימות והגהות חכמי ומקובלי ירושלים • בדף א הגהה חתומה בראשי תיבות ” מ”י בא”ר ס”ט ” [כנראה פתרונו ”מרדכי יוסף בן אדוני רפאל” מיוחס] הוא הגאון רבי משה מרדכי יוסף מיוחס (נפטר תקס”ו), בנו של הגאון בעל ”פרי האדמה”. חתן המהרי”ט אלגאזי. עוד בעלומיו חיבר שו”ת ופסקים שהשיב לחכמי הדור בן ט”ו שנים ואילך. סיפורי מופת ומעשי קדושה סובבים את אישיותו. כיהן כ”ראשון לציון” משנת תקס”ב עד פטירתו. חיבוריו: ”ברכות המים”, ”שער המים”, ”מים שאל” וספח אליו את חיבורו ”מים ראשונים” שחיבר לפני גיל שמונה עשרה, ”פני המים”, ”עין המים” ועוד. • חתימה בשער ” חיי”א הלוי ס”ט ” [חייא אהרן] הגאון הקדוש המקובל רבי חייא אהרן הלוי – מגדולי ומקובלי ירושלים. חתום על שטר ההתקשרות של מקובלי ירושלים בשנת תקי”ד יחד עם רבינו הרש”ש, החיד”א ועוד מחכמי ירושלים. • בשער חתימה מסולסלת של רבי מיכאל שבתי אבולעפיא (נפטר בקושטא תקס”ז) מחכמי טבריה, בן רבי יחזקאל אליעזר אבולעפיא ונכדו של הגאון רבי חיים אבולעפיה בעל ”עץ חיים” מטבריה, היה שד”ר בשנת תקמ”ז יצא בשליחות ובשנת תקנ”ד בשליחות בתורכיה. בשנת תקס”א בשליחות חברון בשלוניקי והדפיס את ספרו של ר חיים שבתי לאגו ”שמחת עולם”. בנו - ר יחזקאל עזרא מטבריה - בשליחות כמה פעמים. • בדף נח הגהה ארוכה חתומה בראשי תיבות ” ודוק האח”ד ” [הצעיר אברהם חיים דוד] מחכמי ורבני אזמיר, שמו מוזכר בספר עיני כל חי לרבינו חיים פלאג'י שמזכירו בזה הלשון ”שמעתי מפי צדיק כמוהר”ר אברהם חיים בכר דוד ש”ץ מקהילתנו דפירש” וכו', שמו גם נזכר שם במסכת בבא קמא דף נא ע”א. [ראה רפאלי מכירה 27 פריט 470]. • בדף צד הגהה ארוכה חתומה ” חיים אלבוחיר ” כנראה הגהות נוספות בכתב ידו. [מחכמי ירושלים. נפטר תרח”ץ. הרביץ תורה בתלמידים בירושלים ועידד עליה לארץ ישראל. היה אב ליתומים רבים]. לפנינו עותק שלם. עם מספור דפים שונה מהמספור המובא במפעל הביבליוגרפיה. לפנינו סדר הדפים כך: [2], יא, קנו, קלד דף. (סדר הדפים בעותק המפעל: [2], קנו, צד, צג-קב, קא-קלה, יא דף).28 ס”מ. מצב כללי טוב. בדף י מהספירה השניה קרע עם חסרון בפינת הדף. בכמה דפים פגע עש קל. כריכה חדשה נאה.