בידספיריט | ארכיון [41] מכתבי רבנים שנשלחו

ארכיון [41] מכתבי רבנים שנשלחו אל הרב יעקב פינק רבה הראשי של ברזיל וארגנטינה וראב”ד חיפה - ארכיון מכתבי רבנים שנשלחו לרבי יעקב פינק ומשפחתו. רבה הראשי של ברזיל וארגנטינה וראב”ד חיפה, בין השנים תשי”ב-תשמ”ד. בין השולחים: • מכתב מאת רבי משה הלוי צוויג, ניו יורק, תשי”ב. • מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי דוב רוזנטל, תשל”ח. • גלויה כתב יד וחתימה של הרב נחום שמריה שכטר. תשכ”ד. • מכתב מאת הרב יוסף אפרתי. כתב יד וחתימה. תש”ם. • מכתב מאת רבי שלמה הכהן קוק. כתב יד וחתימה. תש”ם. • מכתב מאת רבי חיים חייקל גרינברג. כתב יד וחתימה. תשכ”ה. כתוב משני צדדים. • מכתב מאת רבי חיים ויסבלום. כתב יד וחתימה. תשל”ה. • מכתב מאת רבי אדוניהו קראוס. כתב יד וחתימה. תשכ”ח. • מכתב מאת רבי סעדיה נ. לופס. בחתימתו. תשי”ד. • מכתב מאת רבי שמעון כ”ץ. כתב יד וחתימה. תשי”ב. • מכתב מאת רבי אברהם אבא הכהן צוקרמן. כתב יד וחתימה. תשל”א. • מכתב בחתימת שלושה מרבני אוצר הפוסקים, רבי שמואל קיפנס, רבי יוסף שטרן ועוד, תשכ”ה. • כרטיס ביקור של רבי יואל קלפוט עם הוספה בכתב ידו. • מכתב מאת רבי אביגדור נבנצל. כתב יד וחתימה. תשל”ט. • מכתב מאת רבי שמואל זלמנוב. כתב יד וחתימה. תשל”א. • שלושה מכתבים מאת רבי שמואל ברוך ורנר. כתב יד וחתימה. תשל”ג-תשמ”ב. • מכתב מאת רבי שמעון אפרתי. כתב יד וחתימה. תשל”א. • מכתב מכונה, ארוך מאוד. חתום רבי שלמה ילוז מטבריה. מכתב כתב יד וחתימה רבי רפאל הכהן קוק ראב”ד אטבריה. תשל”א שלושה מכתבים. האחד מהם מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של רבי שמריה יוסף קרליץ. תשי”ד. מכתב כתב יד וחתימה מאת רבי משה נחשוני. תש”מ. מכתב רבי ברוך שמעון סלומון. מכתב רבי שמואל קיפניס כתב יד וחתימה 4 מכתבים מלאים. מכתב בחתימת רבי רפאל שפירא. תשל”ד. שלושה מכתבים כתב יד וחתימה הגאון רבי יהושע נויברט בעל שמירת שבת כהלכתה. מכתב מלא כתב יד וחתימה רבי מאיר סגל לנדא. מכתב כתב יד וחתימה רבי מרדכי יפה שלזינגר. תשמ”ד. מכתב ארוך מלא בכתב יד וחתימת רבי דוב בורשטיין אב”ד חיפה. תשי”ז. עם חתימת רבי נחום רבינוביץ. מכתב כתב יד וחתימה רבי ישראל זיסל דבורץ פלטין. מכתב בחתימת רבי שמואל דוד מונק. מקבל המכתבים רבי יעקב פינק (תרס”ב-תשמ”ד) - נולד לאביו רבי מנחם מנדל בעיר פשמישל. בקטנותו נשלח על ידי אמו ללמוד אצל אביה בעיר ריישא, ונודע בכינוי ” העילוי מריישא ”. בשנות מלחמת העולם הראשונה ברח עם בני משפחתו לוינה, ושם למד תורה מרבי אברהם מנחם הלוי שטיינברג, ולאחר המלחמה שב לריישא. בגיל 18 הקים ישיבה ונסמך לרבנות על ידי רבי שלמה דוד כהנא מווארשא, לאחר זמן עבר לברלין, שם הפך לתלמידו של רבי יחיאל יעקב ווינברג. לאחר ליל הבדולח, השיג אשרת עלייה לארץ ישראל, אך קיבל הזמנה מאחותו בארגנטינה לבוא אליהם, ואכן היגר לארגנטינה, שם השתקע בבואנוס איירס והתמנה למלמד ומנהל התלמוד תורה המקומי, וכן לרב בית הכנסת הליטאי, לאחר זמן הקים שם ישיבה אשר בוגריה כיהנו כרבנים ובעלי משרות תורניות בדרום אמריקה. לאחר זמן החל לכהן כדיין ואבד בית דין של קהילת בואנוס איירס. בשנת תשי”ב. נבחר לכהן כרב הראשי ליהודי ברזיל, ועבר לריו דה ז'ניירו, בשנת תש”ך הוזמן לכהן כרבה הראשי של ארגנטינה, ושב לבואנוס איירס, והחזיק בתקפיד זה כשנתיים וחצי. בשנת תשכ”ב עלה לארץ ישראל והחל לכהן כאב בית הדין הרבני בחיפה, ורב שכונות מרכז הכרמל. חיבר ”תפארת יעקב” (ירושלים, תשע”ב). סה”כ 41 מכתבים. גדלים שונים. נקבי תיוק. מעט קמטים. מצב כללי טוב.