בידספיריט | אגרת שנה טובה נדירה מאוד

אגרת שנה טובה נדירה מאוד - בעצם כתב יד קדשו וחתימתו של האדמו”ר הקדוש רבי מאיר אבוחצירא ה”בבא מאיר” - אגרת מיוחדת ונדירה מסוגה, כמוה לא נראה במכירות מעולם. בכתב ידו וחתימתו של האדמו”ר הקדוש רבי מאיר אבוחצירא ה”בבא מאיר”. בה מרעיף רבי מאיר ברכות רבות ואיחולים לקראת השנה החדשה, בלשון מליצית ובחרוזים נאים, מתקופת היות רבי מאיר מכהן כראב”ד ארפוד. בראש האגרת ”ב”ה כ”ה תברכו לח' אלול המרוצה” . האגרת נכתב אל ידידו הגאון רבי משה עטייא ראב”ד העיר מידלת שבמרוקו, ופותחת בדברי שבח אל ידידו הנ”ל ”עוטה אור כשלמה, ייטיב הכתי' והחתי', לכבוד מע' האשל שברמה, מעיין נובע חכמה... ממנו יתד ופינה, אור היוצא מן העין ושורייקא דעינא, אוצר המדע והתבונה, הדיין המצוין, לובש צדקה כשריין, סולת נקייה, ונהורא עמיה שרייא כקש”ת מוהר”ר משה עטייא...” אח”כ מרחיב רבי מאיר בברכות נלהבות בזה הלשון ”לקראת השנה החדשה תתחדש כנשר נעוריו בבריאות שלימה ונהורא מעלייא וכבוד והדר וחיים ארוכים, טובים ומבורכים, עושר ואושר מנפשא עד בשר וישמח צדיק ביו”ח הם ובניהם... וכתי' וחתי' טובה בספרן ש”ץ גמורים לאלתר שנה טו' ומתוקה ומבורכת בכל מידי דמיטב לעבוית”ש לחיטו”ל וז' אבוה”ק ע”ה [לעבודתו יתברך שמו לחיים טובים ולשלום וזכות אבותי הקדושים עליהם השלום] תיהיה מערת חופפת, חומה מקפת לשמור את דרך עץ החיים ולכל דרכיו משכיל וה' עמו ותהי המשרה על שכמו, אלף עולות יעלה שלומו, לפני שמש ינון שמו כיר”א החו' כבוד רב והוקרה ע”ה מאיר אביחצירא ס”ט”. עם חותמתו האישית. המכתב על בלנק רשמי של רבי מאיר. 10 שורות בכתי”ק. מצב טוב מאוד. הגאון הקדוש רבי מאיר אבוחצירא – נודע בכינויו ”בבא מאיר”, בנו הגדול של האדמו”ר רבי ישראל אבוחצירא ה”בבא סאלי” זיע”א. גאון, מקובל וקדוש. בעל מופת ופועל ישועות. משחר ילדותו התבודד בעליית גג בית הוריו ושם לילות כימים על התורה והעבודה. בגיל 16 החל למסור שיעורים בפני בחורי הישיבה של אביו בגמרא ובהלכה. לאחר עליתו של אביו ארצה בשנת תשי”א מילא את מקומו כרב וראב”ד ארפוד ואגפיה. בשנת תשכ”ג עלה לארץ ישראל. המוני בית ישראל היו פוקדים את ביתו לקבל את ברכותיו. רוב ימיו עסק בתורה ובקדושה וכמעט שלא יצא מפתח ביתו, עד שאביו הגדול אמר עליו בענווה כי הוא גדול ממנו. נפטר בחיי אביו לאחר יסורים רבים בשנת תשמ”ג. מקבל המכתב רבי משה עטייא (תר”ס-תש”ן) כיהן כראב”ד העיר מידלת שבמרוקו, חתנו ותלמידו של רבי שלמה אמסלם. בסוף ימיו עלה לארץ ישראל וכיהן כרבה של העיר קרית גת. חיבר שו”ת מעט מים ב”ח. כל ימיו שקד על התורה עד יומו האחרון לן בעומקה של הלכה.