בידספיריט | אוסף ספרים מספריית האדמו”רים מדעעש

אוסף ספרים מספריית האדמו”רים מדעעש – רבי יחזקאל, רבי יעקב אלימלך, רבי יוסף, רבי דוב בעריש פאנעט – חתימות, חותמות, הגהות - • שו”ת אמרי אש. שני החלקים. מאת רבי מאיר אייזנשטט. חלק ראשון: אורח חיים ויורה דעה. למברג, תרי”ב. [3], פב דף. חלק שני: אבן העזר וחשן משפט. [3], צח, [2] דף. הסכמות חשובות. בספר חותמות האדמו”ר רבי יחזקאל פאנעט אב”ד דעש . חותמות בנו האדמו”ר רבי יעקב אלימלך פנט . בנוסף חתימה ” מרדכי ליב לעוו ” - הלא הוא הגאון המפורסם רבי מרדכי יהודה ליב אב”ד אינטרדם מגדולי רבני הונגריה. חותמתו גם בלועזית. • שו”ת ערוגת הבשם, מאת רבי משה גרינוולד. סוואליווע, תרע”ב. מהדורה ראשונה (חסר שער). בספר חותמת האדמו”ר רבי יוסף פנט. לאורך הספר הגהות למדניות בכתב יד. • שו”ת זכרון משה, מאת רבי משה ברומר. הוסיאטין, תרס”ו. חתימת רבי ”נפתלי יעקב ב”ר משה כהן”. הקדשה בכתב יד דו”ד [דורון דרשה] להחתן בנש”ק כמר ה' דובערש פאנעט נ”י”. רבי נפתלי יעקב הכהן (תרמ”ה-תשל”ה) בעל אוצר הגדולים. תלמיד ה”ערוגת הבשם” בחוסט. • ספר המצות להרמב”ם, ווארשא, תרס”ג. 3 סוגי חותמות של רבי יוסף פנט מדעעש. רישום על קבלת הספר בכתב ידו וחתימתו של האדמו”ר רבי יוסף פנט. • חתם סופר, חלק שני. על מסכת פסחים, ירושלים, תרנ”ד. מהדורה ראשונה. חותמות האדמו”ר רבי יוסף פנט. • רביד הזהב. מאת רבי יהודה זעקלי מסאניסלב. למברג, תקס”א. חותמות כנ”ל. רישומים רבים בתחילה וסוף הספר. • בני יששכר, חלק ראשון, לבוב, תר”ך. • דברי בצלאל, מאת רבי חיים בצלאל פאנעט. סטמר, תש”ג.  הגאון רבי מרדכי יהודה ב”ר ישכר לעוו (תקפ”א-תרס”ה), מגדולי הונגריה רב ואב”ד אינטרדם ונאסויד. תלמיד ה”כתב סופר” ורבי שלמה זלמן אולמן במקאווא. היה מקורב לאדמו”ר ה”דברי חיים” מצאנז, לבעל ”ייטב לב” מסיגט ולגדולי חסידות הונגריה. חתנו הוא רבי אברהם יהושע פריינד. חיבר שו”ת מר”מ יהודה (נדפס בתוך ספר ”שם אליעזר”) ועוד חידושים בכתב יד. האדמו”ר רבי יחזקאל פנט מדעעש (תר”ל-תר”ץ), בן האדמו”ר רבי משה פנט מדעעש, שושלת קרלסבורג. חתן רבי שמואל יהודה פולק מאויבר-ווישיווא, מילדותו הצטיין בכשרונות בלתי רגילים ובן שבע שנים כבר חידש חידושי תורה וסבו הורה לו להניח תפלין כבר בגיל זה. בצעירותו למד בישיבה המונקאטש עמו למד גם האדמו”ר רבי חיים אלעזר ממונקאטש בעל 'מנחת אלעזר'. עסק בתורת הקבלה ובחכמת הנסתר. בשנת תרנ”ה נבחר לרב באהרישאר ומשם בשנת תרנ”ח עבר למארוש-אויוואהר (אוסוארה). בשנת תרמ”ו בהיותו בן 16 שנה כבר השתתף באסיפת הרבנים בבודפשט והיה אז לרב הצעיר ביותר. בשנת תרס”ג נבחר לרב ואדמו”ר בדעעש והיה בה הדור השלישי ברבנות. בימיו פרחה הישיבה במקום. עמד בראש כולל זיבינבירגן וסייע לקידומו. לאחר פטירתו מצאו את כתביו בחסידות על הש”ס ותשובות הלכה למעשה ופורסמו בספר ”כנסת יחזקאל” - על התורה (קלוזש, תרצ”א). לאחר פטירתו הופיע הקונטרס ”קול בוכים” על תולדותיו והסתלקותו (דעעש, תר”ץ). בניו רבי יעקב אלימלך מדעעש רבי יוסף מדעעש רבי משה פאנט מדעעש שאץ.  האדמו”ר רבי יעקב אלימלך פאנעט מדעעש (תרמ”ט-תש”ד) גדל וקיבל תורה מאביו האדמו”ר, בן ארבע עשרה שנה ! הוסמך לרבנות על ידי גדולי הדור מהם המהרש”ם מברזאן רבי שמואל אנגל מראדומישל ועוד, ונתקבל כרב במארוש-אויוואהר, בהיותו כבן י”ח הוכתר רשמית והקים בעיירה גם ישיבה, בשנת תרפ”ו בא לכהן כ”רב צעיר” בעיר של אביו דעעש וכראש ישיבה. בשנת תר”ץ נבחר לאדמו”ר מדעעש וכנשיא כולל ”אהבת ציון” של יהודי טרנסילבניה. בתחילת שנת תש”ג בא לבודפשט בנסיון להציל את בניו שנשלחו למחנות עבודה באוקרינה, אולם לבסוף חזר לקהילתו ואתם הוכנס לגיטו שהוקם בעיר ומשם הועבר לאוושויץ עם בני קהילתו, לאחר תקופת סבל בגיטו שהוקם ביער בונגו, אולץ להוריד את זקנו ומאז ביקש שלא יקראו לו עוד רבי. אשתו, ילדיו ונכדיו ניספו בשואה האיומה הי”ד. תורתו כונסה בספר ”זכרון יעקב” על התורה (ברוקלין תש”ג). האדמו”ר רבי יוסף מדעש (תרנ”ה - תשכ”ב) בנו של האדמו”ר רבי יחזקאל מדעש, ונכדו של בעל ה'מראה יחזקאל'. כיהן כרב בטעקנדורף ואחר כך באאולנדא. ניצל מהשואה ועבר לארצות הברית. (אלפסי, אנצי' חסידות ב, קכ-קכא). מילא את מקום אביו רבי יעקב אלימלך לאחר השואה. בכל הספרים חותמות וחתימות רבי דוב בעריש מדעעש ירושלים, חתן רבי משה ה”עטרת משה” ממאקאווא. גדלים ומצבים שונים. טוב-בינוני. דפים מנותקים. חלק מהספרים ללא כריכות.