בידספיריט | כתב יד מגדולי וקדושי מקנאס

כתב יד מגדולי וקדושי מקנאס - תקנות יהודי העיר עקב גזרות המסים - שנת תס”א - כתב יד. הכולל בתחילתו תיאור גזירת המס על היהודים מהמלך איסמעאיל ובנו זידאן האחראי על הגביה, התקנות לגביית המס מהקהילה בעקבות גזירת המלך ובהן דינים מפורטים לגבייה מכספים שונים ביניהם: נכסי מילוג, ירושה, נכסי אלמנה, כספי נדוניה, וכן הטלת שבועה על כל אחד מהקהילה לבירור גודל נכסיו. הכותב ממשיך בדברי ברכה ותקווה לגאולה, ומסיים במקרה בו מסופר שנגשו אליו כמה מהקהילה והתנגדו לגביה זו, וכותב בסוף ”עד שיתוועדו כל הקהל יש”ץ ויסכיו לדעת אחת...”. על התקנות חתומים בעצם כתיבת ידם הקדושה: הגאון בעל מופת רבי יהודה בן עטר, רבי וידאל הצרפתי ורבי משה טולידאנו. [שנת הכתיבה שנת ארבה ” אתכם” – העולה לשנת תס”א. כפי הנראה נכתב על ידי אחד מסופרי בית הדין במקנאס]. רבי וידאל הצרפתי [השלישי] (שצ”א-תס”ד) - נולד לאביו רבי יצחק הצרפתי, נין ונכד לרבנו תם ורש”י ומיוחס עד דוד המלך ע”ה. כיהן כרב ומורה צדק בעיר פאס וכן כחבר בית הדין. שם תיקן תקנות רבות יחד עם אביו רבי יצחק הצרפתי, והרבנים רבי שמואל סירירו, רבי סעדיה אבן דנאן, ורבי עמנואל סירירו. מתלמידיו הגדולים הוא רבי יהודה בן עטר (החתום גם הוא לפנינו). הגאון בעל המופת רבי יהודה אבן עטר (תט”ו-תצ”ג) מגדולי וקדושי מרוקו לדורותם. דמות מופת הנקרא בפי יהודי מרוקו ”רבי אל-כביר” - הרב הגדול. כיהן כאב”ד בערים פאס ומקנס שבמרוקו. כל חייו שקד על התורה והעבודה. גאון ובקי בכל מקצועות התורה. במשך כל חייו גם כשכיהן ברבנות התפרנס מגיע כפיו בהיותו צורף מומחה ולא חפץ לקבל שכר מקופת הציבור. כבן 43 (שנת תנ”ח) נתמנה כדיין בפאס יחד עם רבי וידאל הצרפתי ורבי מנחם סרירו. בשנת תס”א נאלץ לנדוד לעיר מקנס, יחד עם רבים מיהודי פאס לאחר רדיפת המלך איסמעיל. במקנס ישב בבית הדין יחד עם רבי שמואל הצרפתי. לאחר פטירתו כיהן כדיין יחידי במקנס. בשנת תס”ד חזר לעיר פאס. עמד בראש הקהילה היהודית ותיקן תקנות בעניני הקהילה. בשנת תפ”ג ישב ראשון בדין עם רבי יעקב אבן צור שהיה לו לתלמיד חבר. היה רגיש מאוד לסבלו של הציבור, וביתו היה פתוח לפני כל שואל ומר נפש. קדושתו נתפרסמה בפרט לאחר המעשה הנורא והנשגב הידוע. יהודי מרוקו היו נשבעים בשמו ובפיהם מסופר כי הרב זכה לגילוי אליהו הנביא. מרן החיד”א בספרו שם הגדולים בערכו: ”ושמעתי מפי רבנן קדישי חכמי המערב כי היה איש אלהים קדוש , ולא נהנה בכבוד תורה ולא קבל הספקה מהקהל, והושלך לגוב אריות וניצול...” חיבוריו: מנחת יהודה – דרשות. שיר מכתם – הלכות שחיטה וטריפות. ספר על דיני גט וחליצה. פירוש על מדרשר רבה. שאלות ותשובות. זכרון לבני ישראל. חלק מספריו נותרו בכתב יד, ותשובות ממנו פזורות בספרי רבני מרוקו שבאותה תקופה. נתן הסכמות לספרי חכמי דורו ביניהם ספר חפץ ה' לרבי חיים בן עטר. נמוקי שמואל לרבי שמואל הצרפתי , אוזן שמואל רבי שמואל די אבילא ועוד. בנו רבי עובד, נכדו רבי יהודה בן עטר (השני). הגאון רבי משה טולידאנו – הוא ואחיו רבי חביב טולידאנו כיהנו כרבנים בעיר מקנאס, בשנת תס”א קיבלו לעירם את רבי יהודה בן עטר ורבי וידאל הצרפתי אשר הגיעו מפאס בזמן רדיפת היהודים על ידי מלך מרוקו. [1] דף כתוב משני צדדים. 18/14 ס”מ. כתיבה נאה. מצב טוב סימני קיפול, מספר פגמים קלים משוקמים נייר בצורה מקצועית. קרעים קלים מחמת הקפלים.