בידספיריט | כתבי ''מגן תורת הקבלה'' היש''ר


כתבי ''מגן תורת הקבלה'' היש''ר מקנדיא - האנויא, שפ”ט-שצ”א – שבחי האר''י - מהדורה ראשונה - אוצר ספרים בתורת הקבלה והמחשבה שנדפסו ע''י רבי שמואל ב''ר יהודא ליב אשכנזי, מאוצר גנזיו (בחייו) של רבי יוסף שלמה הרופא דילמדיגו – היש”ר מקנדיא זיע''א. מתורתם של הרמב''ם, הרמב''ן, האר''י, מהר''י סרוק, הרמ''ע מפאנו ותורת היש''ר עצמו, המהווים אבן יסוד לתורת האר''י בפרט ולספרות הקבלה והמחשבה בכלל. נדפס בהנאו (ובשער זויף מקום הדפוס ונכתב 'בסיליאה') שפ''ט-שצ''א. רוב החיבורים נדפסו כאן לראשונה! כולל הדפסה ראשונה של ”שבחי האר”י” וחיבורים נוספים מקבלת האר”י. לחיבורים אלו הייתה חביבות מיוחדת אצל גדולי הדורות, כגון רבנו שניאור זלמן מלאדי בעל 'התניא' (ראה שמביא דבריו ברוב כבוד בסדר תפלה שלו, בסדר הכנסת שבת, לענין הדלקת הנר), וכן אצל רבנו אליהו מוילנא 'הגר''א' שהיה בקי להפליא בכל ספריו (ראה תולדות היש''ר ירושלים תשס''ז עמ' ג'). להלן הספרים שלפנינו: 1. בחינת הדת/ מצרף לחכמה – 'בחינת הדת' לרבי אליהו דילמדיגו ומכתב תלמידו רבי שאול, שבו מפקפק באמיתות תורת הקבלה. נדפס (כאן לראשונה) וצורף במכוון ע''י המו''ל רבי שמואל לחיבורנו וכנגדו נדפס 'מצרף לחכמה' לרבנו היש''ר מקנדיא בו הוא עונה לטענותיו של רבי אליהו ומגן על אמיתות תורת הקבלה. מעשיו של היש''ר קולסו בפי גדולי דורו, ביניהם רבנו יאיר בכרך בעל 'חוות יאיר', ''יש בידך ספר בחינות הדת שביקש להדיח רבים.. ועמד נגדו כארי נוהם הרב מהר”ר יש”ר מקנדיא בספרו מצרף לחכמה שהאריך מאד וקיבץ כעמיר גורנה רוב דעות שקדמוהו לקרב ולא לרחק בגזירת עירין ומאמר קדישין..'' (שו''ת חוות יאיר סי' ר''י). ספר 'מצרף לחכמה' נזכר ע''י גדולי הפוסקים ש''ך (סי' פ''ט ס''ק ט''ז) החת''ס (דרוש לז' אדר תק''פ ע'מ צ''ח בהוצאת מד''ס). – חיבור 'מצרף לחכמה' הנדפס כאן לראשונה הינו מראשוני החיבורים המגנים על תורת הקבלה והשתלשלותה בכלל ועל תורת האר''י בפרט (נדפס 60 שנה אחרי פטירתו של האר''י ! ) בעקבותיו הלכו מחברים נוספים כ'קדמות ספר הזוהר' (לרד''ל, קעניגסבערג תרט''ז) ועוד. 2. נבלות חכמה/תעלומות חכמה/נובלות אורה – נובלות חכמה הינו חלק מאוגדן קונטרסים מכתבי היש''ר המכונה על ידו 'תעלומות חכמה'. 'נובלות חכמה' נכתב ע''פ קונטרסים שהגיעו מארץ ישראל מתורתו של האר''י זיע''א מיד לאחר פטירתו, העוסקים בעולם המלבוש, עולם התוהו, שבירת הכלים וכו'. ועליו 'נבלות אורה' העוסק בענייני מחשבה וחכמת הטבע, לתלמידו רבי שמואל אשכנזי, אשר רובו מלוקט מחיבור שכתב היש''ר בצעירותו בשם 'אור שבעת הימים'. – מהדורה ראשונה. 3. שבח יקר וגדלות האר''י (שבחי האר''י) - בו נדפסו שלושה אגרות שכתב רבי שלמה שלומל מצפת לחוץ לארץ על לידתו, צדקתו, וגדולתו של רבנו האר''י זיע''א, בשילוב סיפור מופת, ופרשת 'הדיבוק מצפת'. אשרי עין ראתה כל אלו! – לפנינו המהדורה הראשונה של חיבור זה שנדפס שנית שוב בהקדמה לספר 'עמק המלך' (אמשטרדם ת''ח), ולאחר מכן במהדורות רבות בנפרד, בשם 'שבחי האר''י'. 4. קבלת מהר''י סרוק שקיבל פה אל פה מרבי יצחק אשכנזי (רבנו האר''י זיע''א) – כתבים בקבלה מרבנו ישראל סרוק זיע''א. מקובל שמהר''י סרוק הינו תלמידו של האר''י אשר הביא את תורתו לארצות אשכנז (ויש כמה מחוקרי זמנינו שפקפקו בזה). על כל פנים מהר''י סרוק היה מגדולי המקובלים וכן היה חברותא של רבנו המהרש''ל (ראה שם גדולים בערכו). מתלמידו נודע רבנו הרמ''ע מפאנו זיע''א. יש אומרים שרבי שלמה שלומל בעל 'שבחי האר''י' היה חתנו – מהדורה ראשונה. 5. אגרת הרמב''ן (הארוכה) – רקע לאגרת חשובה זו: בשלהי האלף החמישי יצא רבי שלמה מן ההר וכמה חכמי נוספים כנגד ספר 'מורה נבוכים' לרמב''ם. רבי שלמה שיגר את תלמידו רבי יונה לחכמי צרפת על מנת שיחרימו חיבור זה. חכמי צרפת קיבלו את דברי רבי שלמה והחרימו את ספר 'מורה נבוכים'. בתגובה חכמי פרובינצה ביקשו להחרים את רבי שלמה מן ההר ותלמידיו בכל ספרד. רבנו הרמב''ן באיגרת שלפנינו מנסה לפשר בין הצדדים. – אגרת היסטורית שנדפסה כאן לראשונה בפולמוס גדולי הדורות על ספר 'מורה נבוכים'. ראה עוד ב'כתבי הרמב''ן' (בהוצאת מוסד הרב קוק, ח''א במבוא לאגרת ב'). 6. אותיות רבנו סעדיה גאון – ''שיר במשקל על מנין האותיות שיש בתורה מאל''ף ועד תי''ו'' (החיד''א), על יחוס של חיבור זה לרבנו הרס''ג ראה בשם גדולים (בערך הרס''ג) – מהדורה ראשונה. • עוד נדפסו: מאמר עולם קטן לרמ''ע מפאנו, דרוש אדם קדמון ממוה''ר שמשון, אגרת תימן לרמב''ם, שבר יוסף (הקדמות לחכמת הקבלה) להיש''ר, אגרת השל''ה, כח ה', ועוד ליקוטי שונים מרבי שמואל אשכנזי ותולדות של היש''ר. הגאון הפלאי רבי יוסף שלמה רופא דילמדיגו 'היש''ר מקנדיא' (שנ''א – תט''ז) ''הרב הכולל הפילוסוף מהר”ר יש”ר מקאנדיא והרב הנזכר היה חכם בכל החכמות, ומופלג בכל חכמה מספר תשבורת פילוסופיא תכונה הגיון רפואה וחכם בתורה בפלפול הש”ס ופוסקים ודרשן מופלא ודעתו רחבה, וחיבר ספרי הרבה בכל החכמות'' (החיד''א בשה''ג). נולד בקנדיא (איי כרתים בימינו), עד גיל 15 עסק בתורה, לאחר מכן נסע לפאדובה שבאיטליה ללמוד חכמות, ואף למד אצל החוקר הנודע גלילאו גלילי. בגיל 22 חזר למולדתו קנדיא והחל לשמש כרופא, בד בבד המשיך להעמיק בחכמה ובנה ספריה שהכילה כ7000 ספרים. בשנת שע''ו נסע למצרים שם ניצח בויכוח חכמה את טובי המלומדים. משם נסע לקושטא שם הכניסו רבנו יעקב בן נחמיאש זיע''א בשערי חכמת הקבלה. משם נסע לפולין שם למד עוד קבלה אצל רבי שלמה בן אוראי זיע''א. משם נסע לליטא שם מונה לרופאו האישי של הדוכס ראדזויל, כמו כן הרביץ שם תורה בתלמידים. בשנת ש''פ נסע להמבורג (גרמניה) שם כיהן כאב''ד הקהילה הספרדית בעיר, ושם החל לחבר את ספרו 'מצרף לחכמה'. בשנת שפ''ח נתקבל כרבה של הקהילה הספרדית באמשטרדם ואף נשא ונתן עם הפילוסוף האלקי רבנו מנשה בן ישראל זיע''א בעל 'נשמת חיים' שהיה מו''צ בקהילתו (רבנו היש''ר מדבר בשבחו ב'נבלות חכמה').