בידספיריט | אגרת משיחית לתושבי חראז –

אגרת משיחית לתושבי חראז – תימן, מחצית השנייה של המאה ה-19 - העתק אגרת משיחית עבור יושבי ערי חראז, מנאכ'ה, מחצית השנייה של המאה ה-19. האגרת הינה בעל אופי משיחי וייתכן ותוכנה נכתב על ידי אחד ממשיחי השקר באותה התקופה בתימן, ככל הנראה על ידי שכר כחיל הראשון שפעל בין השנים תרי”ט-תרכ”ג, או על ידי שכר כחיל השני שפעל בין השנים תרכ”ח-תרל”ה. האגרת אינה מתוארכת אך על פי הדמויות המוזכרות בה ניתן לקבוע כי נכתבה במחצית השנייה של המאה ה-19, תקופה בה פעלו משיחי השקר בתימן. באגרת מספר הכותב שפעל ונלחם כנגד הצרים על ישראל, ובעבור זה דורש תשלום, וטוען שלא נשמעו לדבריו אשר כתב באיגרת הראשונה ”ולא השגחתי על הס”ם וסיעתו באותות ומופתים... ועכשיו אחר יליל ישימון עמדתי בחוזק ח”ו [חי וקיים] כמשתגע להלם עם הצרים לעשות לישראל... והפסדתי ממוני... והגדתי לכם רמזים באגרת אשר ביד השליח הראשון כמא דעייל גמלא בקופא דמחטא ואין מאזין ואין מקשיב... וכבר סמכתי על המקום לוותר לכם על העון ולא הממון והמשכיל יבין”. בחלקו השני של המכתב, הכותב המשיחי מוסיף שתוך כדי כתיבת האגרת הנ”ל, הגיע אליו שליח בשם עזרא עם אגרת מבית הדין בצנעא, בה מבקשים ודורשים מתושבי המקום תשלום בגזירות וחרמות עבור כלל ישראל, והכותב (המשיחי) ממליץ גם הוא על שליח בית הדין ואומר, כשם שאתם נותנים לו עבור פעולותיו כך תתנו לי עבור פעולותי ויהיה לכם טובת הנאה כפולה ”כי טובים השנים מן האחד” ולוקח לעצמו גם את עניין הגזירות והחרמות שמי שלא יתרום לו יהיה בכלל הגזירות והחרמות של בית הדין בצנעא. ”עוד אני מדבר וזה בא... עזרא עלה מבבת צנעא שליח ב”ד באמת ואגרת שלוחים שלוחה אליו מב”ד [מבית דין] וכתוב בה... בגזירות וחרמות על מי שאינו נותן לשלוחם עזרא זה אהובינו שהוא שליח כולל לכל ישראל לטובתם ולהנאתם... והזהרו בכבודו בעבור פירותיו הבאים לכם בקרוב בק”י [?] עם פירותי שקדמוהו וטובים השנים מן האחד... וכל מי שאינו נותן אף ידי תכון עם גזירת ב”ד צנעא להחרים ולהאביד...” בחלקו השלישי והאחרון של המכתב הועתקה המלצתו של רבי יוסף סעיד מג'רוואח (ליד מנאכ'ה, מערי חראז) עבור עזרא - שליח בית דין צנעא, בחתימתו המסולסלת של רבי יהודה בן סלימאן צאלח ממנאכ'ה. ”בבקשה מכם בעלי התורה והחקים... אל תתרשלו מכבוד השליח של ב”ד עזרא... והחכם עיניו בראשו, ואתם ש' [שלום], הצעיר מ”ו [מורינו ורבינו] יוסף סעיד ויהיה עמו השליח להראותו הכפרים של יהודים הצעיר יודא בן סלימאן צאלח יצ”ו ”. מעתיק האגרת הינו רבי יהודה בן סלימאן צלאח ממנאכ'ה אשר כאמור חתם את שמו בסופה על מנת שיכירוה תושבי האזור בחראז ויקיימו את דברי האגרת. אזור הרי חראז – אזור הררי בדרום מערב צנעא ובו מספר יישובים יהודים הפרוסים בכמה מקומות על ההר, בהם היישובים: מנאכ'ה, גרואח, צעפאן. עזרא – שליח בית הדין בצנעא: ידוע על שליח בשם עזרא בן יוסף רחבי (רצאבי) אשר נשלח על ידי רבי יוסף סעיד (שלפנינו) בשנת תרל”ג לאלכסנדריה שבמצרים עם מכתב ובו תיאור על מצבם הרעוע של יהודי תימן (מוזכר בספר יהודי תימן במאה הי”ט מאת יוסף טובי עמ' 84-85). רבי יוסף סעיד (תקע”ט-תרנ”א בערך) – מחכמי תימן באותה התקופה ומקום מושבו בעיר ג'רוואח שבהרי חראז מוזכר בשבח גדול על ידי רבי יעקב ספיר הלוי (בעל ”אבן ספיר” ואגרת תימן השניה) אשר סיבב בתימן באותה התקופה. וכן חתום על התשובה ב”מעשה אי”ש” לבעל היש”א ברכה, וכן נזכר בעולת שלמה לרבי שלמה בדיחי. באגרת שלפנינו ממליץ ומזרז שלא להתעלם מהשליח של בית הדין צנעא – עזרא. רבי יהודה בן סלימאן צאלח (מארי צאליח יהודה) – שימש כרב בית כנסת בעיר מנאכ'ה שבהרי חראז, (אבן ספיר לרבי יעקב ספיר דף ע'). מעתיק האגרת שלפנינו והחתום עליה. לפני הזכרת שמו של רבי יוסף סעיד בסוף האגרת מוסיף את המילים ”מ”ו” [מורינו ורבינו] משום שהיה גדול ממנו באותו איזור. [1] דף. כתוב מצדו האחד. מצב טוב. סימני קיפול וקרעים קלים מחמת הקיפול, חלקם עם חסרון קל. כתמים קלים במרכז הדף.