בידספיריט | אור צדיקים, ווארשא, תרס”ב –

אור צדיקים, ווארשא, תרס”ב – עותק האדמו”רים בעל ה”אמרי אמת” וה”בית ישראל” מגור - ספר אור צדיקים – דרשות מרן רבי יוסף קארו, שו”ת מאת רבי מארי הלוי אבואלעפיא, ועץ הדעת – כללי הש”ס לרבי משה בן חביב. ווארשא, תרס”ב. על גבי השער חותמת ” מעזבון רבינו ה”אמרי אמת” זצוק”ל ”, וחותמת ” מעזבון רבינו ה”בית ישראל” זצוק”ל ”. האדמו”ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור ה”אמרי אמת” (תרכ”ו-תש”ח) בנו של הגאון רבי יהודה אריה ליב בעל ”שפת אמת”, עוד בצעירותו נתפרסם כגדול בתורה, והיקף ידיעותיו היה עצום. משנת תרס”ה כיהן כאדמו”ר לאלפי חסידי גור, בשנת תרצ”ה עלה הרבי ארצה פעם נוספת והחליט להתגורר בירושלים בקביעות אך בעקבות לחץ אדיר מצד רבבות חסידיו שנותרו בגולה, חזר זמנית לפולין במחשבה לשוב להתגורר בירושלים. בשנת תרפ”ו ייסד הרבי את ישיבת ”שפת אמת” בירושלים, ובשנת תרצ”ט בעת שהנאצים כבשו את פולין שהה עם משפחתו בפולין, הנאצים ערכו מצוד אחר האדמו”ר ואף פרסמו את תמונתו בעיתונות הפולנית כדי ללוכדו, בשתדלנות ובמאמץ של עסקנים, הצליחו לחלצו מגיא ההריגה עם חלק מבני משפחתו. לאחר מסע ארוך ומפרך, הגיע הרבי לירושלים בשנת ת”ש. בה התיישב והקים והנהיג מחדש את החסידות והנהיג את חסידיו עד פטירתו. מאות כתבים שהשאיר אחריו בפולין – אבדו. מן המעט שנותר נדפסו הספרים “אמרי אמת”, “אוסף מכתבים” ואוסף דברי תורתו. בנו האדמו”ר רבי ישראל אלתר מגור (תרנ”ה-תשל”ז), כיהן כאדמו”ר החמישי מגור משנת תש”ח לאחר פטירת אביו האדמו”ר ה”אמרי אמת” מגור. מקים חסידות גור לאחר השואה. קמט, [1] דף. 22 ס”מ. מצב טוב. פגמי שולים בשער עם חיזוקי נייר. חותמת ”יוחנן בהר”א רובינשטיין-חיפה א”י. חסרון בפינה עליונה של הדף הראשון בהשלמת נייר.