מחזור שנות חיים – ליוורנו, תרכ"ה - עשרות הגהות כנראה בכתב יד קדשו של רבי חיים פלאג'י כולל תפילה ממרן החיד"א

מחזור שנות חיים – ליוורנו, תרכ"ה - עשרות הגהות כנראה בכתב יד קדשו של רבי חיים פלאג'י כולל תפילה ממרן החיד"א

מחזור שנות חיים, חלק שני, ליום כיפור כמנהג ק"ק ספרדים. ליוורנו, תרכ"ה. מהדורה יחידה.

לאורך הספר עשרות הגהות נוסח והגהות הלכתיות בכתב יד – מספר הגהות ארוכות, רובן קצרות. ככל הנראה ההגהות בכתב יד קדשו של הגאון הגדול רבי חיים פלאג'י. ההגהות זהות בכתיבתן לכתיבות רבי חיים פלאג'י במקומות אחרים (ראה כתיבת ידו בסה"ל מס' מערכת 2916250-1, וכן כתב יד מס' 58653-1).

בשער הספר נכתב כי הספר בהלכותיו ונוסחאותיו הושתת על פי ספרו "מועד לכל חי" של רבי חיים פלאג'י (רבי חיים פלאג'י אף כתב הקדמה לחלק א של המחזור). אולם בהשוואה בין המחזור שלפנינו לבין פסיקותיו של רבי חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי נמצאו כמה וכמה הבדלים, אשר על כן, אותם תיקן רבי חיים פלאג'י בכתב ידו בעותק שלפנינו: להלן כמה מקבילות בין ההגהות שלפנינו לבין מה שכתב רבינו במועד לכל חי.

(הגהה) דף יד ע"ב ודבבתי – (מועד לכל חי) סי' יט אות ד / (הגהה) דף יט ע"א ודי ננדר וכו' – (מל"ח) שם אות ח / (הגהה) דף לא ע"א הערת וכו' – (מל"ח) שם אות כה / (הגהה) לב ע"ב השיבנו – (מל"ח) שם אות כו / (הגהה) לג ע"א משה אהרן וכו' – (מל"ח) שם אות ל / (הגהה) ל"ה ע"ב אלהא דמאיר – (מל"ח) שם אות לא / (הגהה) לו ע"א ומגורשים וכו' – (מל"ח) שם אות לב / (הגהה) לז ע"א בעבור – (מל"ח) שם שם / (הגהה) לח ע"א אנו בושנו – (מל"ח) שם, ועוד / בדף קמד ע"ב כתב רבי חיים פלאג'י "אח"ך יאמר התפילה הכתובה בכ"י בסוף הס' להגאון חיד"א זצ"ל"

– בסוף הספר העתיק רבי חיים פלאג'י את התפילה במלואה מתוך ספר שומר ישראל להחיד"א.

רבי חיים פלאג'י (תקמ"ח-תרכ"ח) גדול הפוסקים וגדול המחברים ומגדולי המקובלים באמצע המאה ה – 19. נולד ונפטר באזמיר, מגדולי חכמיה. בצעירותו קיבל תורה והנהגה מסבו הראשון לציון רבי רפאל יוסף חזן ה"חקרי לב" שממנו קיבל הסמכה ל"החכם השלם". כיהן כאב"ד הגדול באזמיר שמנה 45 רבנים. חיבר עשרות ספרים בכל מכמני התורה, ולא נמצא ענין וחלק בתורה שלא עסק בו וכתב עליו חידושים. למרות השריפות הגדולות שפקדו את העיר אזמיר, ובעיקר השריפה בשנת תר"א בה נשרפו רוב חיבוריו שהיו בכתב יד, נדפסו כ – 80 מחיבוריו חלקם שיחזר מזכרונו לאחר השריפה. ספריו הפכו לספרי יסוד בפסיקת ההלכה בכלל והספרדית בפרט. תפילותיו שחיבר, סגולותיו שהביא בספריו, הפכו לנכס צאן ברזל לעם היהודי.

[2], קן דף. 20 ס"מ. כריכה ודפים מנותקים. מעט נקבי עש. חתימות והגהות נוספות בכתיבה תימנית מאוחרת.