בידספיריט | לכך נועד מן השמים !

לכך נועד מן השמים ! ספר בית חדש (ב''ח), אורח חיים, קראקא שצ''ט/ת' – מהדורה ראשונה - טור עם פירוש בית חדש, אורח חיים, קראקא שצ''ט/ת', מהדורה ראשונה. נדפס תוך כדי פטירת רבינו המחבר הקדוש! חשיבות הספר: חיבור 'בית חדש' הינו חיבור היסוד ומשנהו של מרן הבית יוסף על ספר 'ארבעה טורים'. זכה רבנו וחיבורו נתקבל בכל הארצות ודבריו נקבעו על סדר הטור בספרי הטורים כולם. הרב חיד''א כותב על חיבורו של רבנו בכבוד ותפארת ''הרב הגאון גדול בדורו מהר”ר יואל אב”ד דק”ק קראקא, זקן ויושב בישיבה, חיבר בית חדש על הטורים בעומק העיון. ולא הייתה קריאה אשר שגבה ממנו וכמעט בכל סימן העמיק הרחיב'' (שם גדולים בערכו). כיון שרבנו כיהן תקופה (משנת שס''ה) בעיר מז'בוז', נהג מרן הבעל שם טוב זיע''א (שנים רבות לאחמ''כ) אשר מושבו כנודע היה בעיר זו, לפסוק כפי הכרעותיו דוקא, באומרו שהוא 'מרא דאתרא' (אלף מרגליות, וונדר עמ' 333). לחשיבות החיבור וגדלותו, ראו רבים מגדולי מפרשי השולחן ערוך צורך ללקט מחידושי רבנו תדיר על סדר השו''ע ולפלפל בדבריו, כחתנו רבנו דוד הלוי בעל ה'ט''ז' רבנו אברהם גומבינר בעל 'מגן אברהם' ורבנו שמואל אב''ד פרוידא בעל 'בית שמואל'. ביאוריו והכרעותיו של רבנו הינם אבן יסוד בפסיקת ההלכה וגדולי הפוסקים מפלפלים בדבריו תדיר. יש לציין שספר בית חדש על אורח חיים הינו הספר השני שבא בדפוס לבאר דברי בעל הטורים אחרי מרן בעל הבית יוסף, וקדם בהדפסתו לכל החיבורים הבאים אחריו כ'דרישה ופרישה' לבעל הסמ''ע (ברלין תקכ''ז), וכן ל'דרכי משה' לרמ''א (זולצנבך תנ''ב - ברלין תס''ג). רבן של ישראל רבי יואל סירקיש (שכ''א – ת'), מגדולי הפוסקים שעמדו לעם ישראל, המכונה על שם חיברו הגדול בית חדש, 'בעל הבתים', מראשוני תור הזהב של תקופת האחרונים וראש לכל בני ארצות פולין וליטא בתקופתו, מראשי ועד ארבע הארצות וראב''ד קראקא. רבנו נולד בפולין, היה תלמידם של גדולי הדור הגאונים מהר''ש לובלין ורבי משולם פייבוש אב''ד קראקא. עדות מפעימה נשתמרה על חשיבותו של רבנו בעולם העליון ומוזכרת ע''י הרב חיד''א '' כאשר עלה לשמים הרב ב”ח, כרוזא קרי בחיל, פנו מקום לרבי יואל מקראקא '' (מובא ע''י נכדו בהקדמה לספרו תוספת שבת והביא דבריו הרב חיד''א בשם גדולים בערכו). כמו כן מובא בשם הרה''ק רבי דוד מלעלוב זיע''א שאף כובד לדרוש בעולם האמת, ואף קוימה בקשתו לצנן הגהנום לשלושים יום (הקדמה לשער הגלגולים, פרמישלא תרל''ה, ומובא בציונים בשה''ג בהוצאת 'המאור' בערכו). רבנו כיהן ברבנות בערים רבות וחשובות, ביניהם, בלז, מז'בוז', שידלוב, ובריסק דליטא. בשנת שע''ט עלה רבנו כס הרבנות בעיר הגדולה לאלוקים 'קראקא'. שקדנותו של רבנו והרבצת התורה לאלפים מתוארת בהערצה ע''י בנו רבי שמואל צבי ראב''ד פינטשוב, בהקדמה לספר ב''ח על או''ח (קראקא שצ''ט) ''אדוני אבי רכב ישראל, הגאון הגדול מאור הגולה רשכבה''ג... אשר כל ימיו לא נתן שינה לעיניו ותנומה לעפעפותיו... מקהיל קהילות גדולות להודיע להם חוקי אלוקים ותורותיו... מתוך דוחק ועניות למד בנערותו... ובבואו לעיר הגדולה קראקא... ביקש ומצא תלמידים חשובים... ורובם נעשו ראשי ישובות הורים ומורים...''. פרשה הלכתיות בעלת תהודה רבה בעולם הפסיקה, נקשרו בשמו של רבנו, וכונתה פרשת ה'גט מוינא', בא חיזק רבנו את הכרעת רבי יהושע וולק הכהן בעל ה'סמ''ע' להכשיר הגט, כנגד דעתם של מהר''ם מלובלין ורבי מרדכי יפה בעל הלבוש, ראה בהרחבה על פרשה זו בקובץ סיני (עח, קנז). ספרים רבים חוברו לתולדותיו של רבנו, ביניהם, ספר הב''ח (ירושלים תרמ''ד), בין שקיעה לזריחה (ניו יורק תשי''א), ועוד. זכה ורבים מצאצאיו כיהנו ברבנות, ראה רשימתם בהרחבה באלף מרגליות (וונדר, עמ' 335). מתלמידיו נודעים גדולי המחברים ופוסקי הדורות כחתנו רבנו דוד הלוי בעל ה'ט''ז' וכן הגאונים בעל 'צמח צדק' (הראשון) בעל ה'עבודת הגרשוני' בעל 'עטרת זקנים' ובעל ה'נחלת צבי' ועוד רבים. מעשה נורא הוד מסופר על רבנו הב''ח שכאשר רצה להדפיס את חיבורו הקדוש, ביקש את הסכמתו של קדוש ה' רבנו נתן נטע שפירא בעל 'מגלה עמוקות' שגם הוא כיהן ברבנות בקראקא, (על בירור כהונתם יחדיו בקראקא זה לצד זה ראה בתולדותיו הנדפסות ב'מגלה עמוקות' תשע''ט), אך רבי נתן דחה את נתינת הסכמתו, לימים חלה בנו של רבי נתן, ונתגלה לו בגילוי אליהו שהוא מחמת קפידתו של רבנו הב''ח על שנמנע מלתת הסכמה לספריו. שלח רבי נתן לרבנו הב''ח, לגלות אזנו, שמה שנמנע מלתת הסכמה לספרו הוא משום שנתגלה לו מן השמים שזהו תפקיד של רבנו בעולם, וכאשר יסיים את חיבורו, יסיים את תפקיד ויחזור לעולם העליון. השיב רבנו הב''ח, אף על פי כן לכך נוצרתי לכתוב חידושי ולהדפיסם למען עם ישראל, ואכן כשעלה הכרך האחרון מחידושיו של רבנו הב''ח על מכבש הדפוס (הוא הכרך שלפנינו על חלק אורח חיים קראקא שצ''ט –ת') עלתה נשמתו של רבנו הב''ח בסערה השמימה. וכדברי הרה''ק מפולנא ''כמו מלאך מלביש גוף גשמי בירידתו לעולם הזה כדי לעשות שליחותו יתברך... וכשגמר שליחותו מתפשט מהגוף הגשמי וחוזר לרוחני, כך האדם'' (תולדות יעקב יוסף פר' מסעי). ראה עוד גרסאות על מעשה נורא זה בספר הב''ח (ירושלים תש''ד, עמ' יז – יח), פרדס יוסף (לרבי יוסף פצנובסקי, פר' אמור דף ערד). מצב טוב – טוב מאד, עותק שמור, במקור: [2] תמ דף, חסרים כשישה דפים אחרונים, (בספרייה הלאומית אין עותק שלם), שיקומים ברסטורציה אומנותית בכשלושה דפים ראשונים, והשלמות שוליים בכעשרים דף בסוף כמעט ללא נגיעה בטקסט. כנראה שמספר דפים הינם מעותק אחר. מעט בלאי וכתמים קלים בכמה דפים, בעמ' קצט קרע זעיר, רוב ככל הספר במצב טוב ונאה במיוחד באופן יוצא מן הכלל, כרך עבה כרוך בכריכת עוד חדשה נאה.