בידספיריט | תלמוד ירושלמי – זיטומיר, תר”כ-תרכ”ג

תלמוד ירושלמי – זיטומיר, תר”כ-תרכ”ג - הגהות רבות משלושה גדולי ליטא - שני כרכים של תלמוד ירושלמי, סדר מועד. זיטאמיר, תר”כ-תרכ”ג. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא נכדי הרב מסלאוויטא. לאורך גליונות הספרים למעלה מעשרים הגהות ארוכות וחשובות מאת שלושה גדולי ליטא: הגאון המקובל רבי משה ב”ר אליעזר יפה אב”ד שקודוויל, בנו הגאון רבי יוסף בן ציון פרידמן אב”ד פיקעלין, והגאון רבי חיים נתנזון אב”ד פיקעלין ואב”ד זידיק. באחת מהגהותיו של הגאון רבי יוסף בן ציון פרידמן (מסכת סוכה, פרק ב', הלכה ז'), הוא מביא פירוש ששמע מרבו רבי ישראל מסלנט: ”שמעתי מפה קדוש אדמו”ר הגאון מוהרי”ס [-רבי ישראל סלנט] זצוקלה”ה לפרש...”. חתימת רבי חיים נתנזון בשולי כמה מההגהות שכתב. רבי חיים נתנזון (תקצ”ח-תרס”ד, אוצה”ר 6081) מגדולי הלומדים ב'קיבוץ הפרושים' בעיר איישישוק, ביחד עם מרן ה”חפץ חיים”. בשנת תרל”ט כיהן כרב בעיר מולדתו פיקעלין (פיקלי) עד שהעביר את כס הרבנות לגיסו הגאון רבי יעקב ווילענצ'יק בעל ”דלתי תשובה”. בשנת תר”ם החל לכהן כרב בעיר ז'ידיק על מקום רבי משה שלמה לוינברג. חיבוריו: 'שפתי חן' (וילנא, תר”ס) ו'דברי חן' (פיעטרקוב, תרס”ד). רבי יוסף בן ציון פרידמן (תרי”ז-תרפ”ט, אוצה”ר 8739), בן רבי משה יפה משקודוויל, תלמיד רבי ישראל סלנטר. חתן רבי חיים נתנזון מז'ידיק. ר”מ בישיבת סלובודקה, וקלויז נביאז'ר בקובנא, ראגולה. בזמן מלחמת העולם הראשונה ברח לרוסיה. ואחריה רב בפיקאלן. חיבר חדושים על הש”ס - בכת”י. רבי משה יפה – צדיק ומקובל, אב”ד שקודוויל בין השנים תרי”ט-תרמ”ט. כרך ראשון: [2], נב, לד; נה; סא דף. כרך שני: ב-לא; יז, יז-כג; כ; כא; ב-כג; ה, ז-לב; כ; יז דף. חסרים לט דף של מסכת יומא, ודף השער הנפרד של מסכת עירובין. 38 ס”מ. חתימות ורישומי בעלות. מצב טוב. כתמי זמן. נקבי עש בודדים. קרעים זעירים בדף השער בחלק הראשון עם פגיעה בשתי תיבות. חיזוקי נייר דבק. כריכות נאות.