בידספיריט | מכתב ארוך מאת הרב הקדוש

מכתב ארוך מאת הרב הקדוש המקובל רבי יחיא דהאן נכד ה”אביר יעקב” והחברותא של ”עטרת ראשינו” - מכתב ארוך מאוד, בכתב ידו וחתימתו של רבי יחיא דהאן, אל בית הדין הגדול בטבריה. ובו שבעה סעיפים ארוכים אודות ירושתה של אלמנה. בתחילת המכתב כותב הרב אודות שריפה שפרצה בבית הסמוך לבית הכנסת שלהם, ושריפת ספרים ונירות ערך, ”מובן כי לא הייתי מיושב בדעתי ועכ”ז לא רציתי לסרב מלשמוע מה שרוצה הבא כח”. הגאון הקדוש רבי יחיא אדהאן (תרכ”ו-תשי”ז) בן רבי מכלוף. אמו הרבנית אסתר, בתו של האדמו”ר הקדוש רבינו יעקב אבוחצירא מרן ה”אביר יעקב” זיע”א. גדל וחונך על ברכי סבו הגדול. שורש נשמתו היתה מעולם האצילות ומקטנותו נטה לחסידות ופרישות, כל ימיו נהג בחומרות וחסידות, סיגופים ופרישות, ספרי המוסר כגון: ראשית חכמה, שבט מוסר ופלא יועץ היו שגורים בפיו בעל פה. תפילותיו כולם היו על פי הכוונות. כל ימיו צומות וטבילות. וכפי שהעיד עליו האדמו”ר ה”בבא סאלי” במכתבו ”צניע ומעלי, פרוש מאהבה ומיראה, מכי אתא שמשא ועד מעלי, בהדי כבשי דרחמנא בלחם סתרים רב חיליה וגובריה...” ועוד העיד עליו כי במשך שנות חייו צם הפסקה גדולה ממוצאי שבת עד ליל שבת לכל הפחות מאה פעמים. בילדותו, שעות רבות היה יושב בחדרו של סבו מרן ”אביר יעקב” ומקבל ממנו תורה וקדושה, יחד עם בן גילו רבינו דוד אבוחצירא ”עטרת ראשינו”, שבתחילה למדו יחדיו, ולאחר פטירת מרן ”אביר יעקב”, קיבל רבי יחיא על עצמו את רבי דוד לרבו המובהק, איתו התבודד ולמד, וכלשונו ”לא זזה ידו מתוך ידי בשבתי ובקומי”. לאחר האסון הכבד של פטירת רבי דוד, מיאנה הינחם נפשו בהלקח ממנו ידיד נפשו, וחיבר את הספר ”אני לדודי” ובו תולדות חייו של רבי דוד אבוחצירא עטרת ראשינו. בקום המדינה, עלה ארצה והתיישב בירושלים בשכונת מוסררה סמוך לחומות העיר העתיקה. חיבר גם דרושים על התורה ונותרו בכתב יד. [1] דף גדול. כתוב על שני העמודים. עמוד ראשון מלא, ומחולק לשני טורים. כ – 150 שורות בכתב יד קדשו. גודל הדף 32 \ 21 ס”מ. מצב טוב. סימני קיפול זניחים.