Impressive Yemenite Manuscript – Tiklāl with the "Etz Chaim" Commentary (More than 500 pp.) – One of the Most ...

Impressive Yemenite Manuscript – Tiklāl with the "Etz Chaim" Commentary (More than 500 pp.) – One of the Most Beautiful Manuscripts – Yemen, 1891

כתב יד, תכלאל עם פירוש "עץ חיים" מאת רבי יחיא צאלח – המהרי"ץ ראש אבות בתי הדין בצנעא וכל גלילות ארץ תימן. כתיבה נאה ומסודרת להפליא. תימן, תרנ"א. [263] דף. כתיבת יד הסופר ר' יוסף בן שלום אלימני. עם ניקוד בטקסט התפילות וטעמי המקרא במקראות.

עותק נדיר ביותר ביופיו וגודלו, אשר נשמר במצב מצוין. שוליים רחבות. כרך עב כרס.

כולל: הגדה של פסח, תפילות לפסח, חג שבועות, אזהרות לרבי שלמה אבן גבירול, סליחות לצומות, תפילות תשעה באב, סליחות לאשמורת וחודש אלול, תפלות לראש השנה ויום הכפורים, סדר העבודה, כתר מלכות, סליחות ליום כפור, תפלות לסוכות, סדר הושענות והושענא רבא, תפלות לשמיני עצרת ושמחת תורה, פיוטים לשמחת תורה, סדר התרת נדרים לראש השנה.

בסוף הכתב יד, קולפון הכותב "ברוך אשר עזרני להשלים המלאכה הזאת הקדושה והטהורה... ונשלמה ביום ו' סדר להדוף את כל אויביך מפניך... כ"ה יומין לחודש אב שנת בר"א לשטרות [תרנ"א ליצירה]... והכותב... הצעיר יוסף בן לא"א מ"ו סאלם ן' סאלם אלמכונה אלימני יצ"ו ... כתבתי אותו ואין לבי נח מצער לימוד התינוקות וצער העולם ובפרט הפרנסה ובפרט עול מסים וארנוניות לפי ששכר זה הסידור הרוב בחמד וגזל עלי והשם יודיע האמת הרחמן יפתח לנו אי"ה וימלא מל"ל אכי"ר".

בראש הספר שני דפים בכתב יד, [4 עמודים], התוכן פותח: "אמר הצעיר המאסף שמו יוסף הנה ראיתי להביא לכאן מה שמצאת מכתבי הרב האר"י זלה"ה..." ליקוט מדברי האר"י ז"ל על מעלת התפלה והתקונים הנעשים בתפילות לפי סדר חול ושבת ראש חודש ומועדים..." בסוף מציין את תאריך הכתיבה יום ד' ח' אלול בר"ג לשטרות [תרנ"ג ליצירה].

שינויים והוספות מתכלאל המודפס.

בהשוואה לסידור תכלאל עם פירוש "עץ חיים" מהדורה ראשונה שנדפסה בירושלים בשנת תרנ"ח. נמצאו שינויים רבים והוספות בתכלאל שלפנינו. כתב יד זה לא היה למראה עיניהם של המדפיסים שכתבו בהקדמתם לחלק ב' של התכלאל כי "תהלות לאל יתברך אשר כעת זכינו למה שלא זכינו בח"א והוא כי אנה ה' לידינו ספרים מדויקים והגהנו מהם..."

לדוגמא: צום גדליה לא נמצא בסידור ירושלים, לפנינו נמצאים סדר תפילות צום גדליה שחרית כולל התחינות אבלה נפש וחשך תארי... התחינות שאומרים בוידוי. אח"כ "קינה ערבייה לתשעה באב אסמעו קולי אנא..." [הקינה על 4 עמודים], ג"כ לא נמצאת בתכלאל המודפס בירושלים. ומלבד הדוגמאות הנ"ל נמצאים שינוים רבים. בענין השינוים שנמצאו בין התכלאל'ים עם פירוש "עץ חיים" של המהרי"ץ כתב הד"ר משה גברא: "מהרי"ץ התחיל לערוך סידור עוד קודם לתפנית, ובסוף הכתיבה או באמצעה חלה אצלו תפנית, והוא החל בשלבים להוסיף הערות בסידור על סמך תשובותיו ומחקריו בתפלה, וכך חלק מתיקוניו נכנסו לכל כתבי היד, חלק מתיקוניו נכנסו רק לחלק מכתבי היד, וחלק לא הספיק עדיין לתקן". ניתן לקבל חיזוק לרעיון זה מדברי הרב יצחק רצאבי במאמרו בס"א כי בעיר רצאבה שבתימן היה כת"י של סידור מהרי"ץ ובו תיקונים רבים והוספות". ("חכמי ישראל שבתימן – מהרי"ץ", עמ' 74). וכך גם כתב הרב איתמר כהן [לאור השינויים שיש בסידור התכלאל של המהרי"ץ]: "ולבי אומר לי שדברים אלו כתבם מהרי"ץ ז"ל בתחילת דרכו כשעדיין היה נוטה הרבה אחרי חומרות האחרונים ז"ל היפך מנהגותינו. אבל אח"כ חזר בו, ונשמט ממנו לתקן דבר זה. ואשכחן עוד כיו"ב בספריו וכו'" ('מתנות כהונה', בתוך הספר 'אוצרות תימן – תשובות ופסקים א'', עמ' רנג). (הציטוטים מתוך מאמרו של תמיר רצון בפורום אוצר החכמה). וכך כתב גם המהרי"ץ בעצמו בפתיחה להגדה של פסח "אמר הצעיר הכותב הנה בימי בחרותי זה לי כמו ח"י שנה אשר כוננה וטיפחה ידי סדר אגדתא דפסחא בכל הפירושים והדינים השייכים לסדר הלילה כיד ה' הטובה עלי וראיתי עתה קצת דינים הבאים שם כי לא זו הדרך יכון כי שם באו תוך הדינים בקצתן לדעת הש"ע ואחרונים לא לפי המנהג שנהגו בו אבותינו קמאי דקמאי ע"פ ספרים ועל פי סופרים הרמב"ם והגאונים והשתא הדרי בי וחזרתי וליבנתי וביררתי הדינים ע"פ המנהג הקדום בכל דין ודין..." הכתב יד שלפנינו עם הפירוש "עץ חיים" עדיין דורש מחקר מעמיק ומקיף.

[263] דף. [526] עמודים כתובים. 23 \ 16 ס"מ. מצב מצוין. כריכת עור לא מקורית. באמצע הכתב יד נכרכו [19] דפי השלמה מתכלאל אחר, קדום. בדף [97]\ב הגהה בכתב יד "מצאתי בס' קול בוכים בש' בעל הפרדס... מצאתי אותו אני ק"ו סעדיה בן שלום אללוי יצ"ו".