בידספיריט | ספרי האדמו”ר הגאון הקדוש רבי

ספרי האדמו”ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב”ד אוהעל בעל ה”ישמח משה” - מהדורות ראשונות - שו”ת השיב משה (לבעל ה”ישמח משה”) – מהדורה ראשונה – לבוב, תרכ”ו ספר השיב משה, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו”ע, מאת הגאון הקדוש האדמו”ר רבי משה טייטלבוים אב”ד אוהעל בעל ”ישמח משה”. לעמבערג (לבוב), U.W. Salat, [תרכ”ו] 1866. מהדורה ראשונה. מעבר לשער, הסכמות ה”שואל ומשיב” וה”דברי חיים” מצאנז, והקדמת נכד המחבר, האדמו”ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב”ד סיגט בעל ה”ייטב לב”, שבה הוא מספר על מלאכת ליקוט התשובות ועריכתם לדפוס: ”רובן היו מפוזרות אחת הנה ואחת הנה, נכתבים על ניירות קטנות, ונמצאו בלות ומטושטשות כמעט לא ניכר לעין הרואה מבלעדי יגיעות רבות, ובחמלת ה' נלקטו אחת אל אחת משולבות ומסודר כהלכתן... הכל מועתק מכתב יד קדשו”. חתימה ורישום בעלות בדף השער: ”הצעיר חיים פנחס לוריא חו”פ זדונסקי וואלי”; ”זה הס' שייך לי הצעיר חיים פנחס בלאאמוהרז”ה לבית לוריא חופ”ק זדונסקיוואליא” – הגאון רבי חיים פנחס לוריא (תרכ”ד-תש”א), אב”ד ומו”ץ בעיר לודז', מגזע האר”י ומיוחס לשושלת האדמו”ר מאלכסנדר. נולד לאביו רבי שלמה זלמן צבי לוריא בעיירה זדונסקה וולה, פולין. היה מחסידי גור ומקורב ל”אמרי אמת” מגור. בשנת תרס”ה עבר ללודז', ושם עסק במסחר ובלימוד תורה. בעצת הרבי מגור נעשה שם דיין ומורה הוראה. מחבר פורה. בין חיבוריו: ”פתח הדעת” על הלכות מליחה ובשר וחלב, שו”ת ”משיב הלכה”, ”פני חיים” - חידושים על מסכת ברכות, קונטרס ”שדה חיים” – קיצור דיני אבלות, ועוד. נספה בגטו לודז'. הגהה למדנית בראש דף א (כנראה בכתב-ידו של הרב לוריא): ”שמעתי מהרה”ג דקהלתינו יצ”ו... והיטב אשר דיבר”. [1], לח; פב, [1] דף. 36 ס”מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. קרעים, קמטים ובלאי קל. חותמות. כריכת עור חדשה ונאה. בסוף הספר, נכרכו כב דף מספר פרי מגדים (כנראה מתוך מהדורה שנדפסה בלבוב באותן השנים). ”ישמח משה” על נ”ך ומגילות ועל המועדים – מהדורה ראשונה – סיגט, תרס”ו-תרס”ח – שני חלקים בשני כרכים ספר ישמח משה, חלק ראשון - דרושים על נ”ך וחמש המגילות, וחלק שני – דרושים על מועדי השנה, מאת הגאון הקדוש האדמו”ר רבי משה טייטלבוים אב”ד אוהעל. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס”ו 1906 / תרס”ח [1908]. מהדורה ראשונה של ספר ישמח משה על נ”ך, מגילות ומועדים, אשר ”היה האוצר נחמד ספון וטמון זה יותר משישים שנה”. הקדמות המו”ל האדמו”ר רבי משה דוד טייטלבוים אב”ד מאדיאר-לאפוש (נכד האדמו”ר ה”ייטב לב” מסיגט), מעבר לדפי השער של שני החלקים. שני חלקים הכוללים עשרה חיבורים - חלק א ובו שישה חיבורים: א. ”ישמח משה” על נביאים וכתובים. ב. ”ישיר משה” על שיר השירים. ג. ”כליל תפארת” על רות. ד. ”אבל משה” על איכה. ה. ”מור ולבונה” על קהלת. ו. ”עסיס רמני” על אסתר; חלק ב ובו ארבעה חיבורים נוספים: ז. ”יין הרקח” על אגדות הש”ס ופלפולים. ח. ”שיח ספונים” על תפילות, פיוטים וזמירות לשבת. ט. ”תוכחת חיים אמירה נעימה” דרשות לחודש אלול וימים נוראים. י. ”אבקת רוכל”, לקוטים. בראש חלק א (דפים א-יב), מבוא לתולדות המחבר, בשם ”תהלה למשה” – מאת נין המחבר הגה”ק רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים מוואלאווע (תקצ”ח-תרפ”ד), ובנו המו”ל רבי משה דוד טייטלבוים אב”ד מאדיאר-לאפוש (”והצעתי... לפני... אאמ”ו... מו”ה ישראל יעקב יוקל טייטלבוים שליט”א... ויכתב... תולדות... האי סבא קדישא. ומלא רצוני וכתב הדברים על הספר והנני מעתיקם רובן ככתבן וכלשונו הטהור ומעט אשר הוספתי בתוך דבריו... משה דוד טייטלבוים”). חתימה בשער חלק א: ”מנחם בן שלמה הי”ד”; חותמת בשער חלק ב: ”משה סג”ל מארמאר”; רישום שלו בעמוד האחרון: ”הספר הזה קניתי... מן מוה”ר מאיר שטעסעל... יום עש”ק פ' ב”ב מ' לספירה התרע”ב ליצירה פה ק”ק גראסווארדיין. אני הצעיר הק' משה סגל מארמאר”. חלק א: [3], ב-צו דף. דפים יז-כד נכרכו שלא כסדרם. חלק ב: [3], ב-צז דף. 24 ס”מ. מצב טוב. כתמים. קמטים ובלאי קל. קרעים קלים. סימני הדבקה ושיקום בשער ובעמוד האחרון של חלק ב. כריכות חדשות. האדמו”ר הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב”ד אוהעל בעל ה”ישמח משה” (תקי”ט-תר”א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו”רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ”ה-תקס”ח. בשנת תקס”ח נבחר לרב ואב”ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה”מתנגדים” לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר”א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב”ד וישניצא בעל שו”ת ”אריה דבי עילאי”, ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו”ר ה”אוהב ישראל” מאפטא. משנת תקע”ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: ”הפעולות והמופתים שנעשו ע”י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך”. לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: ”אל תירא כי אתך אני” (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה”שמירות” בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה”ישמח משה”, ובהם הנוסח הנדפס של ”שמירה לילד וליולדת” ו”שמירה למגפה”. גם נוסח ה”קרעסטירר'ס קמיעות” המפורסמים, שנכתבו ע”י אדמו”רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה”ישמח משה”.