בידספיריט | מרשים ומרהיב עין! כתב יד

מרשים ומרהיב עין! כתב יד אוטוגרף של ספר ”יד מלאכי” כתב יד המחבר הגה”ק מלאכי הכהן! עם חתימת הגאון רבי אברהם חי ביבנטי מאיטליה - מרשים ומרהיב עין! כתב יד אוטוגרף של ספר ”יד מלאכי” כתב יד המחבר הגה”ק מלאכי הכהן! עם חתימת הגאון רבי אברהם חי ביבנטי מאיטליה ספר יד מלאכי ספרו ”יד מלאכי” נדפס לראשונה בחייו בשנת ה'תקכ”ז ובפעם השנייה בברלין בשנת ה'תרי”ז. הספר נחשב לאחד מספרי הכללים היסודיים ביותר ומצוטט תדיר בכל ספרות הכללים שלאחריו. הוא זכה למהדורות רבות, לאחרונה גם הודפס בסדר חדש בשנת ה'תשס”א על ידי מישור ובשנת ה'תשע”ו על ידי מכון ירושלים בשלושה כרכים. בשני כרכים הראשונים הודפס הספר יד מלאכי ובכרך השלישי הודפסו כתבים נוספים: ביאורו על התורה וכמה משניות, שו”ת ופסקים, ”השיר והשבח” - פיוטים, כל אלו בתוספת מפתחות והערות רחבות. מלבד ספרו זה חיבר גם ספרון תפילה בשם ”שבחי תודה” לאחר רעידת אדמה שפקדה את ליוורנו. המחבר הקדוש רבי מלאכי הכהן (כ”ב בתמוז ה'ת”ס, 10 ביולי 1700 - כ”א בחשון ה'תקל”ב, 29 באוקטובר 1771) היה רב איטלקי, מגדולי רבני ליוורנו במאה ה-18. נודע בספרו האנציקלופדי לכללי התלמוד ”יד מלאכי”. נולד לרב יעקב הכהן בליוורנו, הוא למד אצל רבני ליוורנו ובהם הפוסק והמקובל רבי אברהם חיים רודריגס מחבר ”ארח לצדיק”. רבו המובהק היה המקובל רבי יוסף אירגס מחבר ”שומר אמונים”, ממנו למד תלמוד, הלכה וקבלה. עם פטירת רבו זה, הפקיד את כל כתביו בידי תלמידו רבי מלאכי, והוא שהדפיס את ספריו הקבליים ”שומר אמונים”, ”מבוא פתחים” ו”שאלות ותשובות”; ואת ספר השו”ת ההלכתי שלו ”דברי יוסף”. הוא ידע את מלאכת כתיבת הסת”ם, וספר תורה שכתב בכתב ידו, מתואר בידי רבי חיים פלאג'י. בהיותו מרבני ליוורנו הוא חתום על הסכמות ספרים רבים שנדפסו בעיר. הוא חתום גם על מכתב התמיכה ברבי יהונתן אייבשיץ בעת המחלוקת שהתגלעה בינו לבין רבי יעקב עמדין. איגרת ממנו בלועזית, חתומה לטינית הנוגעת לתיבת ספריו של רמח”ל בעת הפולמוס בעניינו, התפרסמה בטעות בעילום שמו בידי שמעון גינצבורג, ”ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אוסף אגרות ותעודות”. הוא נפטר בכ”א בחשון ה'תקל”ב, 29 באוקטובר 1771. נחום סלושץ משער שנפטר בטריפולי, לוב, אך מכל מקום, קברו נמצא בליוורנו. רבי אברהם כלפון מחכמי טריפולי כתב עליו קינה בשם ”על מצבת הרב יד מלאכי”. הרב דוד שלוש מסר בשם יהודה לייב ביאלר שהשתתף במשלחת הישראלית להעברת קברו של החיד”א מליוורנו להר המנוחות בירושלים, כי בעת חפירת הקבר, פגעו החופרים בקבר הסמוך, קברו של רבי מלאכי הכהן, וגילו את רגלו עטופת התכריכים. הוא ניהל חליפות מכתבים בעיקר בנושאים הלכתיים עם רבים מרבני דורו, ידוע במיוחד דין ודברים שהיו לו, בהוראת רבו רבי אברהם חיים רודריגס, עם רבי יצחק למפרונטי מחבר האנציקלופדיה ההלכתית ”פחד יצחק” בעניין ברכת ה”קוקולאט”א” (שוקולד). לדעת הרבנים רודריגס והכהן, יש לברך על השוקולד בורא פרי העץ, ואילו הרב למפרונטי צידד כי יש לברך שהכל נהיה בדברו. מסקנתם המשותפת למעשה הייתה לברך ”שהכל” חיבר קינות מחורזות ושנונות, ביניהן על רבו, רבי יוסף אירגאס ועל רבי חיים בן עטר. רבי דוד אברהם חי ביבאנטי (ויואנטי) (ה'תקס”ו, 1806 - כ”ג באלול ה'תרל”ו, 12 בספטמבר 1876) היה גאב”ד אנקונה שבאיטליה ומחבר הספר ”יד דוד”. נולד באנקונה שבאיטליה לשמשון ביבאנטי, שהיה מעשירי הקהילה המקומית. למד אצל רבי רפאל ישעיה אזולאי ורבי יעקב שבתי סיניגאליה. בגיל 18 ניתן לו התואר ”משכיל” ובגיל 20 התואר ”מעלת החבר”. בשנת ה'תקפ”ח הצטרף כנספח לבית הדין המקומי. לאחר פטירת רב העיר רבי משה שמואל משער-אריה בשנת תקצ”ז, מונה לדיין בבית הדין המקומי לצד רבי יחיאל חיים ויטרבו ורבי יהודה שמואל אשכנזי. בשנת ה'ת”ר מונה לכהן כרב העיר אנקונה, תפקיד בו החזיק עד לפטירתו. רבי חיים פלאג'י כתב עליו :”גברא רבה אדם המופלא עיר וקדיש”. בעת הפולמוס אודות ביטול יום טוב שני של גלויות בשנת תרי”ד, אז נעשה נסיון לבטל את החג, היה מראשי המתנגדים לכך. נפטר בכ”ג באלול ה'תרל”ו. את מקומו ירש רבי יצחק רפאל אשכנזי.