בידספיריט | לראשונה במכירות ונדיר ביותר! מכתב

לראשונה במכירות ונדיר ביותר! מכתב המלצה לתלמיד עם חתימת יד קדשו של הגאון הגדול והמפורסם רבי שרגא פייבל מנדלוביץ מייסד ור”י תורה ודעת - חשון תש”ד - לראשונה במכירות ונדיר ביותר! מכתב המלצה לתלמיד עם חתימת יד קדשו של הגאון הגדול והמפורסם רבי שרגא פייבל מנדלוביץ מייסד ור”י תורה ודעת - חשון תש”ד על דף השני רשימת מועצת המנהלים  הרב שרגא פייבל מנדלוביץ' (ה'תרמ”ו, 1886 - תש”ח, 1948) היה רב ותלמיד חכם, מהראשונים והבולטים במנהיגי היהדות החרדית בארצות הברית במאה העשרים. הקים וניהל מוסדות לימוד וחינוך חרדיים, הראשונים מסוגם באמריקה. הרב מנדלוביץ' פעל למנוע ולעכב את תהליך החילון שעבר על יהודי ארצות הברית, שהיו הדור השני או השלישי למהגרים מאירופה. חלק רב מהצלחתו של החינוך היהודי-חרדי בארצות הברית, נזקף לזכות עבודתו המאומצת. הרב משה פיינשטיין התבטא אודותיו: ”בלעדיו לא היו כלל לימוד תורה ויראת שמים באמריקה”. נולד בשנת תרמ”ו  בעיירה הקטנה וילאג, משפחתו הייתה חסידית במקורה. בהיותו בן 12 נפטרה אמו והמשפחה עקרה לעיר מזלובור שם למד בחדר המקומי. לאחר-מכן למד בישיבתו של רבי משה בן עמרם - מחבר הספר ”ערוגות הבושם”, אצל רבי שמואל רוזנברג - מחבר הספר ”באר שמואל”, ואף אצל הרב שמחה בונם סופר - מחבר הספר ”שבט סופר”. בהיותו בן 17 נסמך להוראה על ידי הרב סופר. למרות זאת הוא סירב כל חייו בעקביות שיכנוהו בתואר ”רב” ודרש שיפנו אליו בתואר ”מיסטר מנדלוביץ'” בלבד. בגיל 27 היגר מנדלוביץ' לארצות הברית, במטרה מוצהרת של הפצת ידע תורני והנחלת ערכי יהדות במקומות שבהם היה הידע בלתי זמין. משפחתו נותרה בינתיים באירופה, והוא התגורר בגפו בעיר סקרנטון שבפנסילבניה. זמן קצר לאחר בואו החל בפעולותיו למען חינוך חרדי לילדים, והקים בעיר תלמוד תורה, שם למדו הילדים היהודים בשעות אחר הצהריים. לאחר שבע שנים עלה בידו להביא אליו את משפחתו. באותה עת עקר לוויליאמסבורג שבברוקלין, ניו יורק, שם התבקש לנהל את ישיבת תורה ודעת, שהייתה בתחילה תלמוד תורה לגיל החינוך היסודי. הרב מנדלוביץ' נוכח שללא מוסד מתאים להמשך הלימודים תרד ההשקעה החינוכית הרבה לטמיון, וב-1926 פתח מסגרת המשך לתלמוד התורה, המקבילה לבית ספר תיכון. מסגרת זו נקראה ”מתיבתא” (בארמית: ישיבה). הוא חיפש ומצא אישיות תורנית מתאימה לעמוד בראשות הישיבה - הרב גדליה שור. בתקופה מאוחרת יותר הוסיף הרב מנדלוביץ' למסגרתה של תורה ודעת גם ישיבה גבוהה וכולל אברכים. הרב מנדלוביץ' נהג למסור בישיבה שיחות חיזוק והשקפה. בשיחות אלו החדיר בתלמידיו את השאיפה להיות מחוברים וקשורים לחיי תורה מלאים, הכוללים קיום מצוות בדקדוק, קביעת עיתים לתורה, יראת שמים ועבודת השם. במשרה זו החזיק הרב מנדלוביץ' עד פטירתו ב-1948. למרות מסירותו הרבה לישיבת תורה ודעת, הניעה אותו דאגתו לכלל ישראל לשגר את טובי תלמידיו לישיבות אחרות כדי לחזקן. בין הישיבות שנהנו מכך היו ”מתיבתא חיים ברלין”, ”ישיבת טלז” ו”ישיבת לייקווד”. כאשר הגיע הרב אהרן קוטלר לארצות הברית ורצה לפתוח ישיבה, שלח הרב מנדלוביץ' לישיבתו החדשה שלושים בחורים מישיבת 'תורה ודעת', כדי שיקימו את ישיבתו החדשה של רבי אהרן. כל ישיבת 'תורה ודעת' מנתה אז לא יותר משישים בחורים, כך שהרב מנדלוביץ' שלח חצי מישבתו כדי שיקימו ישיבה נוספת. לימים סיפר נכדו הרב משה לינטשנר שאותם שלושים בחורים היו הטובים ביותר, ואת הפחות טובים הוא השאיר לעצמו כמו כן, עמד הרב מנדלוביץ' בקשר עם גדולי ישראל באירופה, ובעיקר עם ה'חפץ חיים', בנוגע לצורת החינוך הראויה בארצות הברית ובנוגע לשאר הבעיות שעמדו על הפרק באותו הזמן. בין השאר ניסה הרב מנלוביץ' להפעיל את השפעת ה'חפץ חיים' על הגאון רבי אלחנן וסרמן הי”ד שיעקור לארצות הברית ויעמוד בראשות ישיבתו. רבי אלחנן נסע אכן לארצות הברית לבדוק אפשרות זו, אך בסופו של דבר מינוי זה לא יצא לפועל. הרב שרגא פייבל מנדלוביץ' נפטר בג' באלול ה'תש”ח. בתחילה נקבר בבורו פארק, ניו יורק. ולאחר תקופה לא ארוכה, עם שוך מלחמת השחרור, הועלו עצמותיו לארץ ישראל. כאשר הגיעו עצמותיו באוניה לנמל חיפה, שלח הרב יוסף שלמה כהנמן מפוניבז' שלושה תלמידים, בהם הרב ברוך דב פוברסקי, שילוו את ארונו לבני ברק, באמרו שאדם גדול כדוגמתו יש ללוות בכבוד גדול. נקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.