בידספיריט | מכתב היסטורי אודות ניסיונות העליה

מכתב היסטורי אודות ניסיונות העליה לארץ ישראל, מאת רבי אהרן הכהן - חתנו של מרנא החפץ חיים -אל הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק - אשר השיג לו הוויזא לעלות ארצה - מכתב היסטורי אודות ניסיונות העליה לארץ ישראל, מאת רבי אהרן הכהן - חתנו של מרנא החפץ חיים -אל הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק - אשר השיג לו הוויזא לעלות ארצה מכתב ארוך וחשוב, המתפרס על פני ארבעה עמודים, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון רבי אהרן כהן, חתנא דבי נשיאה - רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין. נכתב על גבי נייר מכתבים רשמי הנושא את הלוגו: ”אהרן הכהן אב”ד דק”ק נאווא-שווינציאני, פלך ווילנא, תרפ”ד [1924]. מכתב בעל תוכן היסטורי חשוב ונדיר. נשלח בחיי החפץ חיים, מוזכרים במכתב גם ספרו עבודת הקרבנות, המכתב עוסק בנסיונותיו של רבי אהרן לעלות לארץ ישראל. הבעיה היחידה העומדת בפני רבי אהרן היא ההוצאות העצומות של מסע העליה העולה לסך 100 לירטות  רבי אהרן, למרות שמעודו לא ביקש עזרה כלכלית מבן אדם, מרוב חיבת ארץ ישראל הוא מבקש בתחנונים מהגאון שיסייע בידו לעלות ארצה, ומברכו מעומקא דליבא, וחותם ”המתכבד בידידותו ומצפה לישועת השי”ת אהרן הכהן, חתן הרב הגאון הצדיק בעהמ”ח ספר חפץ חיים שליט”א”. כידוע אצל משפחת הח”ח שררה אהבה עזה לארץ ישראל, והחפץ חיים בעצמו ניסה לעת זקנתו לעלות ארצה, ניסיון שלא צלח. החפץ חיים אף התנה עם חתניו, שאף על פי שהוא מתחייב לתת להם מזונות, לא יהיה בעדם מלעכבו לעלות לארץ ישראל. רבי אהרן הכהן [תרכ”ג – תרצ”ו], חתנו של ה'חפץ חיים' ומחבר ספר עבודת הקרבנות. חמיו החפץ חיים כתב עליו: ”חתני המאור הגדול ירא אלקים באמת וצדיק במעשיו”! למד בישיבות באישישוק ובביאליסטוק. בהיותו בביאליסטוק סייע לחפץ חיים בעת ביקורו בעיר, והחפץ חיים בחר בו כחתן לבתו גיטל (נפטרה בכ”ג תמוז ה'תש”ט). באלול ה'תרמ”ב השניים נישאו והרב אהרן עבר להתגורר ליד חותנו בראדין, שם לימד בישיבה, וסייע לחותנו בכתיבת ספריו והפצתם.     על תקופה זו הוא מספר: ”והנה זיכני הש”י בימי חלדי לזכות עם קדשו במשך כמה וכמה שנים בעת היותי בצותא חדא עם אדמו”ח החפץ חיים שליט”א ... ובמשך כמה וכמה שנים סבבתי בעירות שונות במשך זמן ידוע בשנה וב”ה דברי עשו רשמים כבירים בכל מקום בואי ופעלו הרבה להרמת קרן התורה והמצוה כמאמר חז”ל ”דברים היוצאין מן הלב נכנסין אל הלב” וכל נסיעותי היו בלי שום קבלת פרס”     בערך בשנת ה'תרס”ב עבר לכהן כרב בעיירה מיכאילישוק, שם הוציא בשנת ה'תרע”ג (1913) את ספרו ”עבודת הקרבנות”, לאחר מכן כיהן כרב בעיירה נאווא שווינצאן, שם הוציא, בשנת ה'תרפ”ד, את החלק השני של ספרו ”עבודת הקרבנות”.     בשנת ה'תרפ”ו עלה לארץ. תחילה התגורר בשכונת שערי חסד בירושלים, אולם בעקבות המחלוקת בין הקנאים לבין הרב קוק עזב את ירושלים ועבר ליפו, בכ”ז בשבט ה'תרצ”ו נפטר ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים.