בידספיריט | מיוחד! ספר בית ישראל /

מיוחד! ספר בית ישראל / פרי קודש הלולים מהדורות ראשונות - חתימת יד קדשו של הגה”ק רבי יחזקאל פאנעט בעל מראה יחזקאל - מיוחד! ספר בית ישראל / פרי קודש הלולים מהדורות ראשונות - חתימת יד קדשו של הגה”ק רבי יחזקאל פאנעט בעל מראה יחזקאל ספר בית ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו”ר ”שר בית הזוהר” רבי צבי הירש מזידיטשוב. [לבוב, תקצ”ד 1834]. מהדורה ראשונה. ספר בית ישראל מורכב מאוסף דרשות על סדר פרשיות התורה (לעיתים עם דילוגים על פרשיות רבות), שנאמרו בתאריכים לא ידועים. הספר נדפס כשלוש שנים לאחר מות המחבר, והדרשות שבו נערכו על ידי רבי יוסף הכהן רפפורט, שהביא לדפוס גם את יתר כתביו של רבי צבי הירש. רבי יוסף רפפורט היה חתנו של רבי יחיאל מיכל, בנו היחיד של רבי צבי הירש, שנפטר עוד בחיי אביו. ספר פרי קדש הלולים (זידיטשוב) - לבוב, תקצ”ג - מהדורה ראשונה ספר פרי קדש הלולים, הקדמה וביאור לספר ”פרי עץ חיים” על כוונות התפילה, מאת האדמו”ר ”שר בית הזוהר” רבי צבי הירש מזידיטשוב. לבוב, [תקצ”ג 1833]. בשער: [תקס”ב] ”1802”, ושם הדפוס: Jides Rosanes [יהודית רוזאניס]. רישום זה נרשמה המילה ”מסעדתך” שהיא השם ”יחזקאל” באופן א”ת ב”ש. כנהוג בעל מראה יחזקאל היה נהוג לחתום ככה כידוע חתמו ככה שני גאוני ישראל מפראג, הגאון בעל נודע ביהודה, והגאון בעל מראה יחזקאל שלמד בפראג. שניהם נקראו 'יחזקאל' ושניהם חתמו ככה. כפי חות דעת מומחים הגדולים הבקיאים בדבר, ספר זה נחתם ע”י המראה יחזקאל! הגה”ק רבי יחזקאל פאנעט בעל ”מראה יחזקאל” אב”ד קרלסבורג ואביו של הגה”ק רבי מנחם מענדל אבד”ק דעעש נודע כראשון מפיצי החסידות בטרנסילבניה וכאחד מגדולי החסידות. שמו יצא גם על שם מאמר אחד שכלל בתשובותיו (מראה יחזקאל סי' קד) בו הוא מתאר את גדלותם של אבות החסידות בנגלה ובעמל התורה, ודוחה את טענות המתנגדים שהלעיגו על גדולתם התורנית של הצדיקים, ואף מגדיר את יסודותיה של החסידות באופן בהיר. מסופר כי הגה”ק רבי חיים מצאנז היה נוהג ללמוד מאמר זה בצוותא עם חסידיו בזמנים ידועים. הגה”ק רבי יחזקאל קיבל תורה בנגלה מפי הברוך טעם, הגאון ר' שמואל לאנדא בנו של הנודע ביהודה, ותלמידו ר' אלעזר פלעקלש בעל תשובה מאהבה ובדרכי החסידות יצק מים על ידי הרה”ק ר' מנחם מענדל מרימנוב, החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ. עד שנחשב למיוחד בין גאוני דורו החסידים והמתנגדים כאחד. האדמו”ר בעל ה”עטרת צבי” מזידיטשוב – הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ”ג-תקצ”א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו ”שר בית הזוהר” על שם גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ”עילוי” מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של ה”חוזה” מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל ה”מגיד” מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו ה”חוזה” מלובלין, בשנת תקע”ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי”ם [על אף שלא היה חסיד]. חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו ”עטרת צבי” על ספר הזוהר, בו מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה; ספרו ”סור מרע ועשה טוב” שמכונה גם ”הקדמה ודרך לעץ החיים” – חיבור המשמש כמבוא לספר ”עץ חיים” למהרח”ו, ועליו נכתבו הוספות מאת רבי צבי אלימלך מדינוב בעל ”בני יששכר”; וכן ספרו ”פרי קודש הלולים” – הקדמה וביאור לספר ”פרי עץ חיים” על כוונות התפילה. חסר דף האחרון מספר פרי קודש הלולים