בידספיריט | בולעטין פון ישיבת חכמי לובלין

בולעטין פון ישיבת חכמי לובלין פון די ערשטע 6 חדשים - כתב יד תלמיד. כותב בלשון מעולה כל מה שמתרחש בישיבת חכמי לובלין בצל הגה”ק רבי מאיר שפירא מלובלין - 4 עמודים - כ”ח סיון תר”ץ - כ”ח כסלו תרצ”א - בולעטין פון ישיבת חכמי לובלין פון די ערשטע 6 חדשים - כתב יד תלמיד. כותב בלשון מעולה כל מה שמתרחש בישיבת חכמי לובלין בצל הגה”ק רבי מאיר שפירא מלובלין - 4 עמודים - כ”ח סיון תר”ץ - כ”ח כסלו תרצ”א ”ביים ענדע נאכן דאוונען נאכן זאגן כל השונה הלכות בכל יום לערנט דער רב שליט”א א שיעור רי”ף כסדרן, און ווי שיין איז דאס דאזיגע בילד! לאנגע רייען תלמידים ותפילין בראשיהן זיצן פארטיפט...  ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח”ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי). לאחר מכן החליפוהו הרב אריה צבי פרומר (רבה של העיר קוז'יגלוב (Koziegłowy, Silesian Voivodeship)), הרב אריה לייב לנדא והרב אברהם יעקב הורוביץ. הישיבה הוקמה כדי להחזיר את עטרת העיר לובלין ליושנה, כמרכז חשוב של לימוד תורה בפולין, ובמיוחד כדי לשחזר את גדולתה של הישיבה שהוקמה בלובלין ב-1515. המשגיח הרוחני של הישיבה היה רבי שמעון מזליחוב. עם פטירתו של רבי מאיר שפירא בשנת 1933 הוקם וועד רוחני לניהול הישיבה, בראשות הרבנים מנחם זעמבא, דוב ויידנפלד, יעקוב הורביץ, וולף ניסבוים, שמואל פירר, אריה צבי פרומר, ונחום ויידנפלד. כנשיא מונה רבי משה פרידמן האדמו”ר מבויאן-קראקא. כראש ישיבה בפועל מונה הרב אריה צבי פרומר, ווהוא שימש בתפקיד עד לפיזורה על ידי הנאצים בשנת 1939. בניין הישיבה תוכנן בסגנון אקלקטי הכולל מאפיינים מזרחיים על ידי האדריכל אגנור שמולקובסקי. בעת הקמתה הייתה הישיבה מן המפוארות שבפולין. ייחודה היה בכך שהיא סיפקה את כל צורכי התלמידים, לרבות אוכל ולינה, והם לא היו צריכים להיסמך על בעלי בתים בסביבה כפי שהיה נהוג עד אז. בישיבה למדו כ-400 תלמידים והיא שכנה בבניין מפואר בן שש קומות. עיקר לימוד הישיבה היה בסדר קודשים ואף היה בישיבה דגם של בית המקדש לצורכי לימוד. בישיבה הייתה ספרייה תורנית עשירה ובה 22,000 ספרים. בשנת 1934 סיים את הישיבה המחזור הראשון של תלמידים. בשנת 1940 השמידו הנאצים את ציוד הישיבה וספריה, אותם שרפו בטקס פומבי בכיכר השוק בפני יהודי לובלין. הבעירה ארכה 20 שעות