בידספיריט | כתב יד, סידור כוונות הרש”ש,

כתב יד, סידור כוונות הרש”ש, ברכת השחר, ברכת התורה, קבלת שבת ותקיעת שופר - נוסח כוונות מורחב ומפורט, כולל כל צירופי השמות. כתיבה קליגרפית נאה במיוחד, כתב רש”י וכתב מרובע. בכתב יד גדולי מקובלים - כתב יד, סידור כוונות הרש”ש, ברכת השחר, ברכת התורה, קבלת שבת ותקיעת שופר - נוסח כוונות מורחב ומפורט, כולל כל צירופי השמות. כתיבה קליגרפית נאה במיוחד, כתב רש”י וכתב מרובע. בכתב יד גדולי מקובלים תפלת ברכת השחר וברכת התורה, בכתב יד הגאון המקובל רבי יצחק משה פירירה, החותם: ” כתיבת ידי הצעיר ונבזה יצחק משה פירירה הי”ו אנס”ו תפלת קבלת שבת ע”י הרב רבי מנחם שם טוב חסיד, החותם: ”מעשה ידי הצעיר מנחם בן שם טוב הכהן הי”ו ס”ט יאיר לעד לעולם כן יהי רצון אמן בנוסף תפלת הרש”ש קודם תקיעת שופר, והכוונות והשמות על התקיעות המקובל רבי יצחק משה פירירא (ת”ר בערך-תרע”ז) בנו של המקובל הנודע רבי אהרן רפאל חיים משה פירירא, (נפטר תרמ”ז, בעל ”תולדות אהרן ומשה” ו”אפ”ר משה”). עלה בילדותו עם אביו הקדוש משאלוניקי לירושלים בשנת תר”ח (1848). מחכמי ירושלים המקובלים ומיחידי ק”ק בית אל. היה דורש בכל ערב בישיבת בעלי בתים בעיר העתיקה. מסופרי ישיבת המקובלים בית-אל, כתב והעתיק ספרי קבלה מהרש”ש ואת ספרי אביו. התפרנס מכתיבת קמיעות. חיבר כמה ספרי מוסר בלאדינו, הוציא את ספרו של אביו ”מעיל הקדש ובגדי ישע” (ירושלים, תרמ”ח), עם הוספותיו והערותיו העמוקות בעניני קבלה. הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד (1851–1911) היה איש ציבור, דיין ופוסק, ממייסדי בית החולים משגב לדך ומנהלו, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים וחבר בית הדין של העדה בעיר, ממנהלי בית המדרש דורש ציון ומהרבנים הבולטים בקהילה הספרדית בירושלים. נודע בסגנונו המליצי והעשיר בכתיבת דרשות, ברכות והספדים. נולד בסלוניקי שביוון בשנת 1851 (תרי”א). אביו היה הרב הנודע שם טוב הכהן חסיד, מראשי ישיבת בית אל בירושלים ומחבר הספר ”טוב שם”. סבו, מנחם שם טוב, היה איש עסקים בסלוניקי, בעלים של מפעל טקסטיל. בשנת 1860 (תר”כ) עלתה המשפחה לירושלים בילדותו התחנך בחינוך תורני מפי מלמד פרטי, ולאחר מכן למד אצל הרב משה פראדו ואצל גדולי הרבנים בישיבת בית אל, בה כיהן אביו. מילדותו הצטיין בידיעות הרבות בתורה, ודרשת בר המצווה בהלכה ובאגדה שהכין לעצמו הייתה לפלא. מתעד היישוב הישן בירושלים, פנחס גרייבסקי, כתב עליו: ”אחד מהכוהנים הגדולים בירושלים, אשר שרת בקדש ובכל קדשי קדשים, בקדושה ובטהרה... אחד מגדולי עדת הספרדים, מיקיריה וחשוביה. למדן גדול בתורה היה, צדיק חסיד וענו. והייתה לו ישיבה מיוחדת מלאה ספרים, שהגה יומם ולילה, ומחמת דוחקו היה מוכרח למכרה בצער גדול. עדין היה ואציל, ולא משך ידו משום צדקה שהיא... אהוב, יקר ונחמד היה בעיני כל יושבי ציון וירושלם“. הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד הלך לעולמו ב-14 באפריל 1911 (ט”ז ניסן תרע”א), ונקבר בהר הזיתים. לאחר פטירתו, נכתב בעיתון מוריה: ”ביום ששי שעבר נפטר פה בשם טוב הרהג”צ רבי מנחם שם-טוב כהן, אחד מגדולי עדת הספרדים ונכבד על הכל. המנוח היה מילידי ירושלים, מחדש גדול בתורה, והייתה לו ישיבה מיוחדת מלאה ספרים שהגה בהם יומם ולילה. ומחמת דוחקו היה מוכרח למכרה בצער גדול. היה סוכן ב”משגב לדך” עד לפני זמן. ונפטר בן קרוב לשבעים. אשכנזים וספרדים השתתפו בהלוויתו.“ ברכת השחר 94 עמ' קבלת שבת 16 עמ' תקיעת שופר 53 עמ' מצב טוב. כריכת עור עתיקה, מפוארת במיוחד, עם הטבעות זהב.