בידספיריט | כתבי משה - רבי משה

כתבי משה - רבי משה פרידמאן - ברוקלין תשמ”ט רבי משה בן רבי יונה ממוזשאי חסיד בעלז סאטמאר - כתבי משה - רבי משה פרידמאן - ברוקלין תשמ”ט הקדמת אח המחבר בעזהי”ת מחבר הספר ר' משה פריעדמאן ז”ל, נולד בפרשת ראה תרפ”ג בעיירה מוזשאי ליד העיר בערענסאז בקארפאמטו רוס באיזור שהי' בחסות מדינת טשכוסלובקיא, לאביו הרה”ח ר' יונה פריעדמאן ז”ל שנקרא בפי כל ר' יונה מוזשאיער, ולאמו חנה ע”ה, הי”ד, בת ר' שמשון רוזנבערג ז”ל, מעיר המפורסמת סאטמאר. אביו ר' יונה מוזשאיער, היה אדם יקר רוח בעל מידות טובות ונאצלות, היה רחים רבנן, ומוקיר רבנן, ואף הוא גופו היה צורבא מרבנן, תלמיד בעל ערוגת הבושם מחוסט זצוק”ל. דלת ביתו היה תמיד פתוח לרוחה לכל מי שנזקק לאכסניה בעת עברו במוזשאי, בדירתו התאכסנו צדיקים רבים ואדמורים מפורסמים, רבנים, מגידים, דרשנים מקצווי תבל, וסתם אורחים, שרגליהם הביאום אל מוזשאי בידעם שיש להם בית חם היכן להניח מראשותיהם והיכן לסעוד את לבם, וכאשר הגיעו לביתו של ר' יונה חשו כולם כאילו הם עצמם מבני הבית. שני בתים היו בנויים על חלקת שדה גדולה ורחבת ידים, חצר וגם גינה, בית אחד עוד מתקופת אבות אבותיו של ר' יונה הי' בנוי בסגנון ישן ובתוכו היה חדר, משום מה קראו לו בני המשפחה די גרויסע שטוב קירותיו היו בנויים מאבנים גדולות וכותליו עבים ורחבים כשיטת הבניה עתיקת יומין, זקני מוזשאי ידעו לספר שמקובל היה שבגרויסע שטוב (חדר הגדול מהבית) התאכסן פעם בעל קדושת לוי מבארדיטשוב זצוק”ל בעת שנסע להונגריא. מן הידועים לנו עברו דרך בית הזה, מרן הייטב לב זצוק”ל, ובנו מרן הקדושת יו”ט זצוק”ל, ובנו כ”ק מרן האדמו”ר מסאטמאר היואל משה זצוק”ל, גם האדמו”ר מהר”ם ט”ב מסאטמאר שיבדל לחיים ארוכים חיה מכיר את הבית הזה, כמו כן ישנם סיפורים עתיקים אשר ישבו בגרויסע שטוב ר' מרדכלי נאדבורנר זצוק”ל, הרה”צ ר' ישיעי'לה קערעסטירר זצוק”ל, הגה”צ ר' פיניעלה טווערסקי זצוק”ל, חתן מרן הגה”ק מהרי”ד מבעלזא זצ”ל, חותנו של האדמו”ר רבי יעקב יוסף טווערסקי מסקווירא זצוק”ל ועוד. כדאי לתאר מראה הבית והחדר, בתקופה בעת שהסטילר רב ר' פיניעלה טווערסקי זצוק”ל היה במאזשאי, בהגיע למקום נמסרה לו דירה עבורו ועבור המשמשים בקודש, והגרויסע שטוב נהפך מיד לבית תפלה מעין חסידיש שטיבל, נאספו בו מנינים חסידים ואנשי מעשה והתפללו בצוותא חדא עם האורח החשוב, המארח ר' יונה ראה והבין שלקראת שבת מלכתא יבואו יהודים מכל הסביבה, שכר פועלים ושלח אותם ליער להביא עגלות מלאים עם ענפי עצים דקים וארוכים, ומהם קלעו ושזרו דפנות מעין סוכה גדולה באמצע החצר עשרות אמה אורך ורוחב, וישם מכסה מלמעלה גם כן מענפי ירק, ובפנים היה ריח, כריח השדה אשר ברכו ה'. אבי ר' יונה ע”ה הודיע לבעל האטליז להכין לש”ק פר בן בקר אחד ואשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו, וכל הבית היה נראה כחצר של האדמורים, רבי יונה עם ילדיו טרחו ועסקו בעצמם בהכנת השלחנות והספסלים להקהל שבאו בהמוניהם, ואילו עקרת הבית מרת חנה ע”ה, הי”ד, עמדה במטבח על משמר התמיד ועל ההכנות והטמנת מאכלי החמין לקראת שבת מלכתא, אי אפשר לתאר את השמחה והנאה של ר' יונה, בעת אשר ראה בשבת קודש קהל גדול יושב והאדמו”ר בראשם ליד שלחנות ארוכים, וערוכים מכל טוב, אוכלים ושותים ונהנים מזיו השכינה אשר היה שורה בעדת הקודש, ובמוש”ק היה האדמ”ר מקבל את האנשים עם הקוויטלעך בגרויסע שטוב. במסכת מגילה (דף כז.) איתא בית גדול ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי, חד אמר בית שמגדלין בו תורה, וחד אמר בית שמגדלין בו תפלה, זכה הגרויסע שטוב לגדל בתוך קירותיו גם תורה וגם תפלה, כך היה מראה הבית בזמן שצדיקים ידועים בעלי שם יבואו בו, ואילו בשאר ימות השנה ובימות הגשמים והחורף הקרים, מצאו את מקומם בסמוך לתנור החם בכדי לחלץ את עצמותהם מן הקור המקפיא אותם, עניי עמך שלמראית עין הם נראים כיהודים פשוטים שאין להם יד ושם בתורה והלכה, אבל היו ביניהם כאלה שהיו צדיקים נסתרים, באחד מלילי החורף בעת אשר ישבו בבית המדרש ליד התנור יחד עם המשמש הזקן ר' יעקב, וסיפר סיפורי צדיקים כדרכו בקודש נפלט מפיו ואמר, אין דיא גרויסע שטוב בייא ר' יונה פריעדמאן, האבין זיך ארום דעם תנור געדרייט צדיקים נסתרים לבושים בגדי עניים. בביית הזה נולד המחבר ובגרויסע שטוב הזה גדל והתחנך, וזכה עוד בעת כשהיה שוכב בעריסה לספוג בתוכו ולקלוט באזניו הקטנים, תורה וקדושה וטהרה סמוך ונראה על שלחנם של צדיקי עולם. בשנת תרפ”ג הי' לאמו של המחבר כבר תשע ילדים, ועשירי קודש נולד המחבר ויקרא שמו בישראל משה על שם רבי משה גרינוואלד זצוק”ל בעל ערוגת הבושם אבדק”ק חוסט יצ”ו, מורו ורבו הגדול של אבי הבן, (הערה מבן המחבר, עיין בתשובה שערך אאמו”ר ז”ל ביום כ”ג אדר תשכ”ט לפ”ק להרהגה”צ מהר”י גרינוואלד אבדק”ק חוסט יצ”ו, אחרי שכתב לתרץ מה שהקשה הרה”ג מחוסט על דברי המהר”ם שיק, כתב והנה אבי ז''ל קרא שמי על שם המהר”ם שיק אבדק”ק חוסט, והשי”ת יעזור לי שיעמוד לי זכותו ויהי' לי למליץ יושר) היתה ידוע שהנער משה נתברך משמים במוח חריף ובתפיסה מהירה. במוזשאי היה שני חדרים האחד לתינוקות של בית רבן בו למדו א' ב', עברי, חומש ורש”י, ומעט גמרא, ובחדר השני בבית של אחד הבעלי בתים שהקציב לכך חדר מיוחד, ישב מלמד עם נערים גדולים בו למדו גמרא רש”י ותוספות, ר' יצחק הזקן שלמד בחדר הראשון פנה ואמר לאביו של המחבר, שאת בנו משה יש להעביר לחדר הגדול וילמד בין הגדולים, מכיון שכבר סבר וקיבל ממנו את כל הגמרא, וכבר בגיל צעיר הקדים את חביריו בלימודים. עד לאותה תקופה נוהג היה ר' יונה, כאחד מבין חשובי חסידי בעלזא להתיעץ בכל עת עם האדמו”ר כ”ק מרן רבי ישכר דוב זצוק”ל בנוגע למלמדים לבניו, וכפי שהיה רגיל לא עשה דבר גדול או דבר קטן מבלי לשאול את פי האדמו”ר ולקבל את ברכותיו, לכן כשחיפש מורה ומדריך לבנו הבכור ר' אברהם אהרן זצ”ל, הי”ד, ולאחיו ר' ארי' לייב זצ”ל הי”ד,