בידספיריט | כי מושבתנו הגדולה סובלת הרבה

כי מושבתנו הגדולה סובלת הרבה מחסרון רב ומנהיג העדה – מכתב התמנות רבי ישראל אבא ציטראן לאב”ד פתח תקוה שנת תרע”א - כי מושבתנו הגדולה סובלת הרבה מחסרון רב ומנהיג העדה – מכתב התמנות רבי ישראל אבא ציטראן לאב”ד פתח תקוה שנת תרע”א מכתב נדיר והיסטורי שנשלח אל הרה”ג ישראל אבא ציטראן בשנת תרע”א: ”והנה לא למותר יהיה להעיר את כת”ר כי מושבתנו היותר גדולה בארץ ישראל, הנה זקוקה בכל עניניה בלי שום יוצא מן הכלל לדין תורה, הן במצוות התליות בארץ וכו'... משכרת רב במחננו היא מאה וששים פרנק לחודש ודירה. ”לפי החלטת האסיפה על כבודו לקבל סמיכה משנים מאלו חמשה הגאונים וכו' א) הרה”ג חיים עוזר גראדזינסקי ב) הרה”ג מאיר שמחה כהן ג) הרה”ג חיים סאלאווייציק ד) הרה”ג דוד פרידמאן מקארלין ה) הרה”ג אליהו חיים מייזל לאחר פטירתו של רבי אהרן אורלנסקי נבחר הרב הגאון ישראל אבא ציטרון שהיה חתנו של הרב יוסף רוזין הרוגצ'ובר. כיהן כרב העיר במשך 17 שנה, עד פטירתו בגיל 47 בשנת ה'תרפ”ז (1927). הגאון הנודע רבי ישראל אבא ציטרון - קטרוני (תרמ”א - 1881. תרפ”ז - 1922). רבה של פתח תקווה ומרבני היישוב המתחדש בא”י. חתנו של גאון ישראל רבי יוסף רוזין מראגאטשוב. נולד בדווינסק לרבי גרשון, מצאצאי רבי רפאל מהמבורג. בגיל ארבע עשרה נדד למקום תורה והחל ללמוד בישיבות טעלז וואלאז'ין. בהמשך חזר לעיר הולדתו ודבק בשני גדולי העיר, רבי מאיר שמחה הכהן בעל האור שמח וברבו (ולימים חותנו) רבי יוסף ראזין בעל צפנת פענח. בנוסף השתלם בלימודים כלליים ורכש בקיאות בצרפתית, רוסית, אנגלית וגרמנית. למרות שקיבל הזמנות רבות להיות רב בקהילות בחוץ לארץ, בחר להתמנות בקיץ תרע”א לרבה של פתח תקווה, באומרו: ”מוטב להיות רב בכפר קטן בארץ ישראל מבכרך גדול בחוץ לארץ”