בידספיריט | אור מופלא! הגהה ארוכה 30

אור מופלא! הגהה ארוכה 30 שורות מהגאון הקדוש ה'ברוך טעם' על ספר הנדיר דגול מרבבה זיטומיר - הספר:  דגול מרבבה עם הגהות מספר ט”ז. מאת הגאון רבי יחזקאל לנדא. נדפס בזיטאמיר, שנת תקס”ד. (1804) החיבור הראשון הוא 'דגול מרבבה' - פסקי הלכות מאת רבי יחזקאל לנדא בעל ה'נודע ביהודה'. החיבור השני (דף 28-32) 'הגהות מספר הט”ז'. ”ההגהות וחידושים של... המחבר טורי זהב [על שלחן ערוך יורה דעה] הועתק אות באות מגוף הכתב של בעל המחבר, מה שמחק בעצמו כל מה שטעה בחבורו ומה שחידש... והועתק מספר טורי זהב אשר נמצא ביד המוכיח מהר”ר זעליג מקאליש זצ”ל שהיה יושב באהלה של תורה בבית מדרשו של הקצין רבי ברמן סגל מהאלבערשטט והובא לבית הדפוס ע”י בנו ר' מאיר. ”הגהות וחדושים” נדפסו תחלה על ידי ר' מאיר הנז' בהאלי ת”ע.” הספר יקר המציאות מאד, ובשנה זו תקס”ד [1804] הוקם הדפוס העברי בזיטאמיר [לפני משפחת שפירא], ונדפסו בו שלשה ספרים. מנוסח השער עולה כי יתכן ש'דגול מרבבה' הוא הספר הראשון מתוך השלשה שנדפסו שם. סה”כ [32] דף. 16 ס”מ. כריכה חדשה. נייר כחלחל. נקבי עש. מצב טוב מאד. תולדותיו בקודש: תולדותיו בקודש: הגאון רבי ברוך פרנקל-תאומים (תק”כ – תקפ”ל) בעל ”ברוך טעם. מגדולי דורו המפורסמים, נודע בגאונותו וחריפותו ובהגהותיו הלמדניות על ספרים רבים. היה תלמידם של רבי יהודה ליבער חריף קרונגולד ראב”ד קראקא, רבי דוד טעבלי מליסא, ורבי משולם איגרא. בהיותו כבן י”ט התקבל לרבה של וישניצא, ולאחר פטירתו של רבי בנימין וולף איגר נקרא למלא את מקומו כאב”ד לייפניק ובה כיהן במשך כשלושים שנה. ”עמקותו וחריפותו היו לשם דבר, עד כי בעל ה”אבני נזר” אמר שכל ימיו התייגע להגיע לחריפותו של הגאון בעל ”ברוך טעם”. בהסכמתו לספר ברוך טעם כותב ה”חתם סופר” לבן המחבר על אביו וחידושיו: ”רבן של ישראל... וכי להסכמתי ועצתי צריך להזריח שמש ואור יקרת של מר אביו הגאון... וכי לא ידעתי עוזו ותפארתו והדרת גאונו... והלא כל דבריו יאירו כזוהר הרקיע יצהירו...”. חתנו המפורסם הוא הרה”ק רבי חיים הלברשטאם בעל ”דברי חיים” מצאנז, שהיה תלמידו המובהק וערך את ספרו ”ברוך טעם”. בהקדמה לספר זה כותב ה”דברי חיים”: ”ולערך שנה א' שהייתי אתו, לימדני כמעט רוב הש”ס עם הראשונים, וכל שעה הראני גדולות ונפלאות בפלפולו... ומסר לי כמה פלפולים ודרך הלימוד מפיו יקרא אלי ואני כותב על הספר...”. חתנו ה”דברי חיים” היה רגיל לומר על חותנו שזכה למדרגות נעלות כאלו שאין הפה יכול לדבר והמוח להשיג” מסופר כי כאשר יצא לאור הספר ברוך טעם ”היה החתם סופר ז”ל מחבב את הספר הזה עד להפליא, וג' ימים וג' לילות לא היה בידו ספר אחר זולת הספר ברוך טעם”. הגהותיו של ה”ברוך טעם” שנכתבו על-ידו בשולי גליונות ספריו, נתקבלו כתורה לדורות בשל החידושים הרבים הטמונים בדבריו הקצרים והעמוקים. הגהותיו מצוטטות רבות בספרי האחרונים, הפוסקים וראשי הישיבות עד ימינו אלו. חתנו רבי מנחם מאניש מרדכי תאומים כותב על כך במכתב לדודו הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות: ”זה דרכו של חותני אדמ”ו הגאון... לרשום העולה על דעתו בגליון הספרים אשר עיין בהם”.