קול קורא נדיר מהרה"ק אהבת ישראל מויזניץ אודות השריפה בעיר בארשא

קול קורא נדיר מהרה"ק אהבת ישראל מויזניץ אודות השריפה בעיר בארשא

קול קורא נדיר מהרה"ק רבי ישראל הגר האהבת ישראל מויזניץ. נשלח להנגידים החסידים הנכבדים, "הנה בטח שמעתם מצב הנורא של אחינו היהודים בעיר בארשא מארמאראש צעקת תמרורותיהם... ועולה עד לרום רקיע כי כל הונם ורכושם היתה לשריפת אש ונשארו בעירום ובחוסר כל.

קהילת בורשא ורבניה היו מהמובילות ומהחשובות שבין הקהילות ישראל באזורים אלו. רבניה עמדו בראש מערכות ישראל, והיו בקשרים הדוקים עם רבי חיים הלברשטאם מצאנז, אשר מביא גם בספרו, מספר פעמים את רבני העיר. וכן עמדו בקשרים עם עוד רבני הונגריה מהמפורסמים. גם הרה"ק הבעש"ט היה על ביקור פעם אחד בעיר בארשא

מהרבנים המפורסמים משם, רבי פנחס'ל מבארשא – אחיו של האהבת ישראל (שחותם הקול קורא שלפנינו) בנו רבי אלתר מנחם מענדל האגער, הגאון רבי יעקב צבי וואלדמאן מבארשא; ובנו רבי משה עזריאל וואלדמאן, השוחט רבי ישראל כהנא; רבי יוסף לייפער ובניו שהיו אנשי מעלה, מגזע נדבורנה, ועוד קדושי עליון.

היה זמנים קשים הרבה פעמים עם הבית המדרש בעיר בארשא ולעולם ניצל בדרך נס בלי היזק. דבר פלא אירע כשהיה השריפה הגדולה בעיר בארשא בשנת תרצ"ה ושרף את רוב העיר, עם כל הבתים ומקומות בעיר, וגם השריפה הגיעו לפתח בית המדרש, אבל הבית המדרש נשאר קיים ביופיה!

האדמו"ר רבי ישראל הגר מויז'ניץ - (תר"ך-תרצ"ד), נולד בשנת תר"ך לאביו האדמו"ר רבי ברוך מויזניץ, התחנך אצל סבו האדמו"ר רבי מנחם מנדל מויזניץ בעל 'צמח צדיק', והיה חביבו ויד ימינו. בשנת תרמ"ה כשהתמנה אביו לאדמו"ר בויז'ניץ, התקבל לרב בבידוולה שבמחוז מרמורוש. בעקבות הצלחתו הלשינו לשלטונות שהוא מתנגד להשכלה ולשפה ההונגרית, ונאלץ לברוח. בשנת תרנ"ג התמנה לאדמו"ר בויז'ניץ, ולמרות גילו הצעיר, החסידות התרחבה והתפתחה מאד. במלחמת העולם הראשונה נאלץ לברוח לגרווסורדין, בה נפטר בשנת תרצ"ד. נודע בספרו 'אהבת ישראל'. צאצאיו הם האדמו"רים הנוכחחים לבית ויז'ניץ.