ארבעה חתימות ! של הגאון המוסמך מהרי"ט צהלון ! בשולי קלף מכת"י של ספר המכלול.

ארבעה חתימות ! של הגאון המוסמך מהרי"ט צהלון ! בשולי קלף מכת"י של ספר המכלול.

קלף עם כת"י מספר המכלול של הרד"ק שהוצא מכריכת ספר עתיק, בשולי הגיליון ארבעה חתימות מסולסלות בכתב יד קודשו ומספר הגהות בכתב ידו. תחתן חתם הגאון הקדוש והמוסמך רבינו יום טוב צהלון בעל שו"ת מהריט"ץ ומחכמי צפת הנודעים את שמו "יום טוב צהלון".

רטט של קדושה עובר למראה האותיות – כתב ידו של של הגאון המהריט"ץ שהאיר את עיני ישראל בתורתו לפני כארבע מאות שנה.

על הפריט קיים אישורם של מומחה כתבי היד, הגאון רבי יצחק ישעיה ווייס שליט"א והרב שמעון שווארץ שליט"א. ניתן לקבל את האישור בבית המכירות.

הגאון רבי יום טוב צהלון (מהריט"ץ) נולד בשנת שי"ט לאביו רבי משה שהיה תלמידם של מרן ה'בית יוסף' והרב המבי"ט, משפחת צהלון נודעה כמשפחה ספרדית מיוחסת שרבים מבניה שימשו כרבנים בארצות המזרח ובאיטליה. בצעירותו למד בצוותא עם רבי יעקב אבולאפיא אם כי לא נודע בבירור מי היו רבותיו והיחיד שהוא מזכיר מפורשות כרבו הוא רבי משה בסודיה,

בהיותו בן אחד עשרה בקירוב הוצרך לברוח עם משפחתו לכפרים שסביבות צפת כדי להינצל מהביזה והמגיפה שהתרחשו בצפת בשנים אלו.

קשיים רבים פקדוהו בתקופה זו אך הוא המית עצמו באהלה של תורה ושקע בלימודו בכוחות איתנים וכלשונו בהקדמה לפירושו 'מגן אבות על 'אבות דרבי נתן': "ערב ובוקר וצהרים, רובץ בין במשפתים, לשקוד על דלתים, רובץ תחת משא דבר ה', מתאבק בעפר אצילי בני ישראל, לשתות בצמא מעט מה מדבריהם... שקדתי ואהיה כצפור בודד, מתבודד לדעת את חקי האלקים...".

בשנת של"ז הדפיס את ספרו הראשון 'לקח טוב' שכלל את פירושו למגילת אסתר והיה גם הספר הראשון שנדפס בצפת. באותה תקופה יצא ספרו של דון יוסף נשיא 'בן פורת יוסף' בקושטא. ורבינו, אשר גילו לא עלה על י"ח שנים (!) בא בדברי הסכמה על הספר יחד עם זקני גאוני הדור, המבי"ט ומהר"ם אלשיך. מספר שנים אח"כ עסק במציאת פתרון למקרה סבוך של 'יבום' שאירע במשפחת מרן ה'בית יוסף'.

בשנת שמ"ה פרצה מגיפה בצפת והוא הוצרך לנוס בשנית אל הכפרים, וגם שם המשיך במלאכתו, מלאכת שמים וכתב את חידושיו לפרק 'איזהו נשך' כאשר הוא מתאר את קורותיו וכותב "להיותי בורח מפני חמת המגפה רחמנא ליצלן בכפר פרעם ולא אתנו מסכתות התלמוד וספרים אחרים להרחיב כאשר עם לבבי בשובי לשלום בחמלת ה' עלי אני אפרש ואתרץ בס"ד..." משם המשיך את נדודיו לארם צובא ולקושטה, במהירות יחסית פקיע שמיה כאחד מגדולי המשיבים וממקומות שונים כמו ירושלים, דמשק, מצרים, איטליה, ואף מארצות אשכנז פנו אליו בשאלות.

רבי שבתי אלפנדרי מחכמי קושטא הנודעים כותב אליו "כי נודע בשערים כי יום ולילה לא ישבות בחריצות נמרץ על צורכי עמנו עם מרעיתו על הדין ועל האמת..." ורבינו עצמו מתאר "והנה בשמים עד וסהדי כי אין אני לי ולא אני בן חורים כי יבא אלי בחמלת ה' עלי העם לדרוש אלקים ומקצוי הארץ... שאלות חבילות לא יספיקו מגילות ימים ולילות".

גם דרכי לימודו ועיונו העמוק יחודיים היו, הוא כמעט ולא השתמש בכתבי רבותינו הראשונים אלא למד את סוגיות הש"ס על סמך עיונו העמוק, ניתוחו, והבנתו את הדברים.   בנוסף על הראשונות, ניחן מהריט"ץ אף בכישרון מליצי והתכתב עם המקובל רבי ישראל נג'ארה בענין זה.

לא יפלא איפה שכאשר בא מהר"י בירב השני להמשיך במפעלו הנודע של סבו בחידוש ה'סמיכה' וסמך שבעה מחכמי צפת, היה הוא הצעיר שבכולם שנתעטר בנזר מקודש זה. בשנים הבאות המשיך להוות תל תלפיות לקהילות רבות שהריצו אליו את שאלותיהם.  בין השנים ש"פ לשצ"ח נסתלק רבינו ונטמן בביה"ח בצפת.

יבולו התורני של מהריט"ץ היה נרחב ומבורך, הוא עסק בכמה וכמה חיבורים, הן על סוגיות הש"ס, והן בדרוש, רובם של אלו לא הגיעו לידינו אך ספרו המפורסם היותר, שו"ת מהריט"ץ, מהווה עד לימינו אחד ממקורות הפסיקה הנודעים ביותר.

דף זה נמכר כבר בעבר בבית המכירות. אך לאחר המכירה ביקש הקונה אישור מהרב ר' שמעון שווארץ שליט"א על אימות החתימות. הרב שמעון שווארץ ביקש להשאיר אצלו את הדף לבדיקה במחשבה שהוא שייך לכ"ק אדמו"ר מקרלין שליט"א  ועד  שהתברר שהדף הזה אינו שייך לו אלא שמדובר בדף דומה, חלף כבר זמן רב מהמכירה והפריט כבר לא היה רלוונטי עבור הרוכש, ושב לבית המכירות.

לפנינו האישור שכתב הרב שמעון שווארץ אודות הבירור. 

מצב: טוב, חתימה אחת מרוחה.