מכתב היסטורי מאת הגה"ק רבי שלום אביחצירא אל איש נטורי קרתא בארץ ישראל - בשאר מרוקו - תשי"ב

מכתב היסטורי מאת הגה"ק רבי שלום אביחצירא אל איש נטורי קרתא בארץ ישראל - בשאר מרוקו - תשי"ב

מכתב היסטורי ביותר ששיגר הגה"ק רבי שלום אביחצירא אב"ד בשאר שבאלג'יריה המשקף רבות את סערות התקופה .

בראשית המכתב שנשלח ביום כ"ט אב של שנת תשי"ב אל רבי אליקום הלוי גרינוואלד מא"י, מתנצל רבינו שלא ידע כיצד לכנותו ולתארו: " שלא ידעתי לכנות עטרת תפארת מדריגת מעכ"ת כקש"ת כמוה"ר..."

מדברי רבינו עולה כי במאמר 'שמע ישראל' שנכתב ע"י הרב גרינוואלד וצורף אל גיליון שהוציאו אנשי 'נטורי קרתא, סופר כי 'הציונים' באחת מערי מרוקו הוציאו לאור מהדורה של התנ"ך, ולמרבה הזעזוע הוציאו מתוכו את שמות הקודש.

למקרא הדברים הזדעזע רבינו מאוד ושלח מכתב אל הרב גרינוואלד בחפצו לברר פרטים נוספים ומדויקים בענין.

בדורשו לדעת את מקור השמועה, ומי העומדים מאחורי המעשה הנפשע. 

ידוע כי בארצות צפון אפריקה קנו הציונים שביתה רבה. רבים מיהודי אותן הארצות, באהבתם הרבה וגעגועיהם לארץ ישראל העבירו להם תרומות וכספים רבים. עניין זה משתקף אף בדברי רבינו על כך שאם השמועה נכונה תוכלנה להתבצע פעולות מחאה רבות ע"י בני הקהלה:

 "אין אנו יכולים ולא רשאין לעשות שום דבר כגון אבל, בכי, הספד קינות וכו', וכגון שמיטת כספים ואימוץ לבבות וקיפוץ ידים מהיות לעזור לקק"ל וכיוצא, עד שנשמע מה עשו באלזיר (אלג'יר) ובמאררוך (מרוקו) יען כי עד ועד בכלל לא שמענ ולא ידענו מה עשו על הדבר הזה... וביותר בערי מאררוך כגון קאזא בלאנקא, רבאט, פאס, מקנאס, וכבר בבוקר...שלחתי להם והרציתי להם מכתבים להודיענו..."

עוד מבקש ממנו רבינו: "להודיענו ותחילת ומקור הדברים, ואם גברה יד הכופרים הללו ונשתרבב הענין עד היום הזה או נשתקע הדבר ובטל ועבר מן העולם... ומי הם העוזרים לרעה כלפי שמיא, אם מעט או הרבה וכו'... יען כי אנחנו מחכים ומצפים... כי העיר כולה נבוכנה על כי לא טובה השמועה..."

בסיום  המכתב בא רבינו בחתי"ק ובחותמתו.

הגאון הקדוש חכם שלום אביחצירא (תרנ"ג - תשל"ד) מגאוניה הנודעים של משפחת גזע הקודש, נולד בעיר תאפילאלת שבמרוקו לאביו חכם אהרן בנו של חכם יעקב אביחצירא - מרן ה'אביר יעקב' מנהיגה של יהדות תאפילאלת.  בראשית דרכו למד בישיבה הקרויה ע"ש סבו - 'אביר יעקב'. בשנת תר"פ התמנה לאב"ד העיר בצאר שבאלג'יר. בשנת תש"כ עבר לעיר מרסיי שבצרפת ושימש כרבה של מרסיי עד פטירתו. 

שאר בשרו רבינו הבבא סאלי מתארו באחד ממכתביו: "אור המנורה זכה וברה ליהודים היתה לאורה, קומה הדורה, ארי שבחבורה, רב גדורא, מאריה דאתרא, הרב הגדול, מעוז ומגדול, הולך וגדול, מעלת אדמו"ר כמוהר"ר שלם אביחצירא נר"ו שלם הוא, ושלימה משנתו".  רבינו כתב כמה חיבורים: 'כף אחת' - פירוש למשניות, 'זהב שב"א - פרושים לתנ"ך, 'מליץ טוב' - שולחן ערוך, 'דברי שלום' ו'כלי כסף'.

מפרט: [1] דף נייר עם לוגו של רבינו, ו - 18 שורות בכתב ידו הפניני , ובחתימתו וחותמו האישית

מצב: טוב מאוד, סימני תיוק.