פולמוס - מאור עיניים לרבי עזריה מן האדומים - מהדורה ראשונה - עותק רבי דוד פארדו והרב המשי"ח - מנטובה של"ד, עם הדפים ...

פולמוס - מאור עיניים לרבי עזריה מן האדומים - מהדורה ראשונה - עותק רבי דוד פארדו והרב המשי"ח - מנטובה של"ד, עם הדפים הנדירים.

ספר מאור עיניים מאת ר' עזריה מן האדומים, מהדורה ראשונה, מנטובה של"ד (1574)

הספר כולל ג' חלקים, 'קול אלקים' - על רעידת האדמה שהתרחשה בפירארו בשנת של"א, 'הדרת זקנים' על תרגום השבעים, ו'אמרי בינה' הכולל מאמרים שונים. העותק שלפנינו כולל גם את ה'מהדורות' - תיקוני טעויות, לוח הפרקים, וכן את שני דפי ההשגה מרבי משה פרווינצאלי ותשובת רבי עזריה על פני ארבעה דפים.

במהלך הפולמוס על הספר הותנה עם רבי עזריה כי יסיר ממנו ששה דפים "נב-נג, פא-פב, פז-פח" בהם הובאו הדעות שעוררו את הפולמוס, ויחליפם בדפים אחרים, ובנוסף ידפיס ויצרף לספר את השגתו של רבי משה פרובינצאלו על דבריו, במהדורה שלפנינו קיימים כל ששת הדפים הנדירים הללו. 

על דף השער מופיעה חתימתו של רבינו דוד פארדו בעמ"ח 'חסדי דוד' על תוספתא, 'שושנים לדוד', ועוד ספרים רבים. וכן רישום ארוך של של הרב רבי ישראל משה חזן המכונה 'הרב המשי"ח' המעיד בין דבריו על כך שזוהי חתימתו של הרב פארדו.

בין דפי הספר מופיעות כמה הערות ארוכות וכן מספר תיקונים והגהות בכתב ידו של רבי דוד פארדו זצ"ל שניים מהם בכתי"ק של הרב המשי"ח זצ"ל.

הקדשה נוספת בכתב יד איטלקי בראש השער לא מפוענחת.

ספר זה ומחברו עמדו במרכזו של פולמוס גדול בו עסקו גדולי ישראל הנודעים. המחבר רבי עזריה מן האדומים (די רוסו) נמנה על חכמי איטליה הנודעים, אך משהוציא לאור את ספרו, התעורר כאמור פולמוס רחב על דבריו במספר מקומות אודות דברי ימי העולם וספר הזוהר. המחבר נאות להוסיף אליו את דפי ההשגות שנכתבו עליו וכן להחליף מספר דפים בדפים אחרים.

מרן החיד"א מספר כי מרן ה'בית יוסף' ביקש בימיו האחרונים להחרים את הספר אך לא הספיק לעשות זאת. וכך התגלה בימינו בטופס מודפס מקורי של החרם בו כותב רבי אלישע גאליקו שמחמת חוליו לא הספיק מרן הב"י להוציא את החרם וביקש ממנו לעשות זאת, בהמשך הוא מביא את דעת מרן שאסור לקיים את הספר וראוי לשורפו. דברים אלו אישר גם האלשיך הק' שהוסיף 'ככל הדברים האלה שמעתי גם אני מפי מהר"ר ז"ל (כך דרכו של האלשיך לכנות את רבו הבית יוסף), נאום הצעיר משה בכ"ר חיים אלשיך זלה"ה. לבד מהם הצטרפו לכתב החרם גם שמונה מחכמי צפת, חלק מהם מתלמידיהם של האר"י והבית יוסף. היו אומנם מחברים שונים שהביאו דברים בשמו וה'שדי חמד' לימד זכות על כך ואמר שמכיוון שה'חרם' שחפץ ה'בית יוסף' להטיל על הספר לא יצא אל הפועל אזי זהו אות וסימן משמיים שהספר מותר לבוא בקהל. אחד מגדולי ישראל המפורסמים שידוע כי חלקו בחריפות על הספר היה המהר"ל מפראג שייחד חלק מספרו הנודע 'באר הגולה' על מנת לצאת נגד דבריו.

הגאון רבי דוד פארדו: (תע"ח - תק"נ) היה רב מפורסם, פוסק נודע, פרשן, ראש ישיבה ומשורר פורה. הורתו ולידתו של רבינו היו ב'וינציה' במשפחת רבנים מפורסמת, בילדותו התייתם מאביו, אומץ ע"י קרובו הגביר, ולמד מפי רבותיו רבי שלמה שלמן מלבוב שהיגר לתורכיה ורבי יעקב בליליו שנמנה על רבני ונציה.

בשנים המאוחרות יותר נדד רבינו ל'איספאלטרו' מחמת מצבו הדחוק ונתמנה למלמד תינוקות, שם גם היה לתלמידו של רב העיר, רבי אברהם דוד פאפו ולאחר הסתלקותו עלה לישב על כסאו. בעת זו החל שמו של רבינו להתפרסם, רבים הריצו אליו שאלו בהלכה והוא פתח ישיבה מפורסמת ועמד בראשה כאשר בין תלמידיו נמנים גדולי רבני האיזור.

בשנים שלאחמ"כ כיהן רבינו ברבנות בלגרד וסרייבו כשגם במקומות אלו יסד חברות לתורה ולחסד, פתח ישיבה נוספת אליה נהרו מרחבי המדינה והדפיס רבים מספריו. בנסיעות שערך לצורך ההדפסה פגש בגדולי הדור מרן החיד"א והמהרי"ט אלגאזי ועוד וידידות של אמת נקשרה ביניהם. בשנת תקמ"א פנה רבינו לעלות אל ארץ חמדת האבות, קבע את מקומו בירושלים עיה"ק והחל לכהן כחבר בית הדין של המהרי"ט אלגאזי, עד להסתלקותו בגיל ע"ב שנים. יבולו התורני של רבינו היה עשיר ורבגוני, הוא כתב והדפיס ספרים רבים ולמדניים על התורה, הש"ס, התוספתא, ובהלכה, ואף חיבר פיוטים ותפילות שונות.

הגאון רבי ישראל משה חזן מכונה המשי"ח: (תקס"ח-תרכ"ג) היה גאון גדול ומפורסם ומחבר ספרים רבים. נולד באזמיר לאביו רבי אליעזר חזן, ובשנת תקע"א עלה עם משפחתו לירושלים כשבגיל צעיר כבר נמנה על חכמיה ודייניה. בשנת תר"ח הוכתר כאב"ד רומא ובשנת תרי"ב החל לכהן כרב בקורפו ולאחמ"כ באלכסנדריה שבמצרים עד לשובו לא"י בשנת תרכ"ב. חיבר ספר שו"ת גדול בשם 'כרך של רומי' וכן ספרים נוספים בעניין יום טוב שני של גלויות.

וינוגרד - מנטובה 138

מפרט: קצד דף, 22 ס"מ. שרטוטים. הגהות בכתב יד עתיק.

מצב טוב מאוד, כריכת לא מקורית, מעט כתמים.