בידספיריט | לא נדפס ! קודש הקדשים,

לא נדפס ! קודש הקדשים, הגהות המהר”ל מפראג בעצם כתי”ק כתיבת ידו על ספרו נצח ישראל - מהדורה ראשונה - פראג שנ”ט-ש”ס, העותק של רבי יצחק הלוי שולהאף בעל 'מגילת אויבן' - ספר נצח ישראל, על עניני משיח וגאולת ישראל, מאת רבינו יהודה ליווא זי”ע - המהר”ל מפראג, י”ל בדפוס ר' משה מהרר”י [ר' יוסף] בצלאל כ”ץ, מהדורה ראשונה שהובאה לדפוס ע”י רבינו המחבר הק' בחיי חיותו, פראג שנ”ט - ש”ס (1599) הספר עבר בירושה אצל צאצאי המהר”ל, רבני משפחת שולהאף הנודעים מפראג. בשולי הגיליון מופיעות שלושה הגהות (הוספות ) ארוכות, בסה”כ 49 מילים  ! ! !  בעצם כתב יד קודשו של רבינו המהר”ל מפראג, הגהה אחת מהשלושה נדפסה במהדורת ווארשא תרמ”ו, היא ורעותה נדפסו במהדורת הרטמן משנת תשנ”ז, אולם ההגהה השלישית הארוכה במיוחד ומונה כ- 23 מילים לא נדפסה באף אחת מן המהדורות כולל אלו החדשות ביותר שנדפסו בזמנינו כמו כן לאורך הספר מופיעים במספר מקומות סימונים בשולי הגיליון ונקודות בתוך הגיליון במקומות בהם בדפוס לא עשו נקודה. בראש דף ב' רישום בעלות של נו”נ של המהר”ל, מחכמי פראג הנודעים: ” ל כבוד קוני ובעל המחבר אבי זקיני קניתי הספר הזה מהוני הקטן השפל כמוני יצחק במוה”ר שלמה זלמן זצוק”ל סג”ל ש”ה (שולהאף) מוצל מאש אויבן מפראג ” וכן רישום נוסף של נכדו: ” חנני אלקים שזכיתי לקנות ספר הנכבד הזה מאבי זקני מהר”י הכל בעד א' ... הק' וואלף סג”ל מ.. ” אופן היחוס של רבי יצחק סג”ל למהר”ל: חתנו המפורסם של המהר”ל היה הגאון רבי יצחק איציק כ”ץ, בתו של רבי יתחק הייתה מרת חוה (ע”ש נקרא הספר ע”י נכדה 'חוות יאיר') בתה הייתה מרת טעלציל, בנה היה רבי שמעון שבתו מרת פייגעלע הייתה אמו של רבינו יצחק סג”ל. יש לציין שהגהות המהר”ל מפראג אשר נדפסו בעותקים המאוחרים יותר נדפסו מהעותק שלפנינו ההגהה הארוכה שלא נדפסה מופיעה בשולי הגליון הפנימי צמוד לשדרה והיה קושי גדול לראות אותה בלי להפריד את הדפים עקב תפירת השוליים הפנימיים. רבינו יהודא ליוואי, המהר”ל מפראג: ( ר”פ לערך - שס”ט) רבן של כל בני הגולה אשר שמו מוזכר בסילודין בכל תפוצות ישראל, מגדולי הדורות ומענקי הרוח שקמו לעם היהודי. גאון בנגלה ובנסתר, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות.  קיימת מסורת שלפיה המהר”ל היה צאצא של ראשי הגולה ובפרט של בוסתנאי בן חנינאי, ודרכם גם צאצא של דוד המלך.  הגותו של רבינו  משלבת בין הפילוסופיה, לבין תורת הקבלה. בספרו גבורות ה' שלפנינו הוא ממצה את הגותו הפילוסופית-קבלית: ”מפני כי הוא יתברך פשוט ואין לו גדר כלל, אין דבר נבדל ממנו ואם כן הוא יודע הכל והוא יכול הכל, וכל זה מפני שאין לו גדר יוגדר בדבר מיוחד, ובשביל זה הכל נמצא מאתו גם כן”. אידוע ומפורסם מעשה הגולם המיוחס כיציר כפיו של רבינו שחפץ להגן על בני קהילתו מרדיפות הגויים בכלל ומעלילות הדם בפרט.  יש המוצאים סימוכין לכך בכתבי הרה”ק  רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב בעל ה'בני יששכר', שכתב על המהר”ל: ”שהיה ידוע כעוסק בספר יצירה, וזוכה לרוח הקודש” . הרה”ק רבי יצחק מוורקא השווה את תורתו לתורת האר”י. המגיד מקוז'ניץ היה הוגה כל ימיו בספרי המהר”ל. וכן בעל 'השפת אמת' מגור, שיש המייחסים אליו את האמרה ש”על אדם למכור את טליתו ולקנות את ספרי המהר”ל”. הרה”ק  רבי שמחה בונים מפשיסחה, השווה בין כתבי מהר”ל לספר הזוהר. ותלמידו הרבי מקוצק עודד ללמוד את כתבי המהר”ל כדי לקבל ”שכל של גמרא”, וציווה: ”לא ללמוד בשום ספרי חסידים. רק בספרי מהר”ל”. גם בחסידות ליובאויטש מפורסמת הזיקה בית תורתם של האדמורי”ם לתורת המר”ל, הזיקה בין תורת חב”ד למהר”ל הינה מן המפורסמות. ידועים דברי האדמו”ר הזקן ב'עמוד השער' של ספר התניא כי הוא כתב את ספר התניא ”מפי ספרים ומפי סופרים”, ובין החסידים מקובל כי כוונתו הייתה למהר”ל מפראג. ה'צמח צדק' בספרו 'דרך מצוותך' כותב ”איש האלקים קדוש הוא הר”י ליוא מפראג”. בלוח 'היום היום' ב'שלשלת היחס' העוסק בתולדות נשיאי חב”ד, מציין הרבי הרמ”מ מליובאוויטש את ”הגאון מרנא ורבנא יהודה ליואי זצ”ל - מהר”ל מפראג - מגזע הגאונים המיוחסים לדוד בן ישי”, אשר רבינו הזקן מתייחס אליו בן אחר בן, והרבי מפרט שם את סדר היחס. הרב יוסף שאול נתנזון בעל ה'שואל ומשיב' כתב כי המהר”ל ”היה מפורסם כבעל רוח הקודש”. רבי יצחק הלוי שולהאף: (נפטר בשנת תצ”ג) בן הגאון רבי זלמן שהיה דיין בפראג, נישא לבתו של רבי אפריים הכהן בעל שו”ת 'שער אפרים' מאובן' והתגורר לצד חותנו עד לחורבנה של הקהילה בכיבוש האוסטרי, רבינו שתה את כוס התרעלה כאשר אשתו מרת אסתר ובנו נהרגו ואף הוא עצמו נלקח בשבי ונפדה ע”י יהודים גומלי חסדים. לאחר מכן שב רבינו להתגורר בעיר אבותיו פראג, נישא בשנית לבת הגביר רבי לייב ואלי והוליד בנים ובנות, אחת מחתניו היה רבי שמחה פאפראש, מרבני פראג. רבינו נמנה על חכמי פראג, הסכמתו מתנוססת על ספר 'לקט הקמח' שנדפס בשנת תס”ו, שם הוא חותם כחתימתו על הספר שלפנינו, ”הק' יצחק במוהר”ר שלמה זלמן הלוי זצוק”ל סג”ל ש”ה ... מוצל מאש אובן ופראג”. כן מופיעה חתימתו על כרוזם של חכמי פראג יחד עם הגה”ק הרבי ר' יהונתן אייבשיץ בשנת תפ”ו נגד כת ש”ץ ימ”ש. במיוחד התפרסם חיבורו של רבינו על מאורעות חורבנה של קהילת 'אובן' שנקרא 'מגילת אובן', הוא חיבר גם קינות על חורבנה של הקהילה ואסונו האישי. רבינו נלב”ע זקן ושבע ימים בשנת תצ”ג. מפרט:  [1] סג' דף. מצב: טוב מאוד, בלאי קל בשולי השער עם פגיעה מעטה בטקסט אשר שוקם אומנותית.