בידספיריט | הערות בכתי”ק של רבי משה

הערות בכתי”ק של רבי משה שמעון פסח אב”ד וולוס - לב חיים לרבי חיים פלאג'י - מהדורה ראשונה - אזמיר תר”ן - ספר לב חיים ח”ג, חקירות וענינים בשו”ת על סדר א”ח, מאת רבינו חיים פלאג'י, י”ל בדפוס ר' חיים אברהם די שיגורה, מהדורה ראשונה, אזמיר תר”ן (1890) מדבקה על הדף הראשון המעידה כי  הספר היה ברשותו של: ”הרב משה בן שמעון פסח רבה של קהלת וולו אשר ביוון ” בדף נז. ונז: וכן בדף קה. וקה: וקו. מופיעות הערות, חלקן ארוכות בכתי”ק הנאה של רבינו, שניים מהם חתומות, חיתוך מזערי בשוליים. הרב משה שמעון פסח (תרכ”ט - תשט”ו) היה רבה של העיר וולוס שביוון שנודע בפעולותיו הכבירות להצלת יהודי קהילתו בזמן השואה. רבינו נולד בלאריסה לאביו רבי שמעון פסח. למד בישיבות בלאריסה, ובית יוסף בסלוניקי שם גם הוסמך לרבנות. בשנת תרנ”ב מונה לרב העיר וולוס ושימש בה אף כשוחט ומוהל ופעל לפתיחתו מחדש את בית הספר היהודי של הקהלה. בראש השנה תש”ד שלחו הגרמנים ימ”ש להביא את רבינו לפניהם, וביקשו ממנו להכין רשימה של כל יהודי העיר, לדבריהם על מנת לקבל קצבת מזון. רבינו ענה לעומתו כי בעוד שלושה ימים יקבל לידיו את הרשימה ובנתיים, לאחר התיעצויות עם אישים רמי דרג מבין הנכרים, הומלץ לכל בני הקהלה להימלט על נפשם להרים. ואכן, רובם של בני הקהלה ניצלו ממבקשי נפשם, חלקם הצטרפו אף למחתרת הגרמנית וביצעו פעולות נגד הגרמנים, אך שני בניו ובתו של ריבנו נרצחו בעוד שאמם הרבנית נפטרה מחמת האבל ועוגמת הנפש. בשנת תש”ה שב להנהיג את קהילתו ברמה ושנה לאחר מכן מונה לרבה הראשי של יהדות יוון. בשנת תשט”ז נפטר רבינו ונטמן בבית הקברות היהודי בוולוס,  לאחר שנה, הועלו עצמותיו להיטמן בהר המנוחות בירושלים. רבינו חיים פלאג'י: ( תקמ”ח - תרכ”ח) היה פוסק הלכה ומקובל, מגדולי ומפורסמי חכמי איזמיר. רבינו נולד באיזמיר לאביו רבי יעקב, סבו מצד אמו היה הפוסק הנודע בעל ה'חקרי לב'. בשנת תקע”ג הוסמך ל”חכם השלם ע”י זקנו. בשנת תקפ”ח החל לשמש כדיין וכראש ישיבה, בתקצ”ז נתמנה לאב”ד בית הדין הגדול ובתקט”ו הפך ל'חכם באשי' של איזמיר. רבינו נודע כאיש האשכולות, הוא הרביץ תורה לעדרים ופעל לפתיחת מקומות לימוד כשלמלגות לאברכים דאג הוא בעצמו, מכל קצוות תבל הריצו אליו שאלות ופסקיו ותשובותיו נפוצו ומהם אף יצאו לאור בספרי השו”ת שלו. פעל רבות למען עניים ודלים ותיקן תקנות לרווחתם, וכן נודע בדאגתו ומסירותו למען חינוך הבנים בקהילתו. מגיל שש עשרה החל רבינו לכתוב את ספריו והם הגיעו למספר עצום של כשמונים חיבורים ! העוסקים במגוון רב של נושאים, התנ”ך, הש”ס, המדרש, ספרי מוסר, הלכה קבלה ושו”ת. בסיום כתיבת כל ספר היה רבינו עורך סעודת מצווה כשהוא מחלק את ספריו ללא כל תמורה. מאורע מצער קרה כאשר בשנת תר”א פרצה שריפה באיזמיר לעשרות רבות מחיבוריו עלו באש, אולם במשך השנים שיחזר הוא חלק גדול מהם מזכרונו. מפרט: (במקור [1] - דף השער חסר) קטז  (במקור - קיח) , א-ח, קכא (במקור קיט) - קל דף, 20.5 ס”מ.  מצב: טוב מאוד, כריכה לא מקורית, כתמים במספר מקומות, דף מנותק, מס' דפים רופפים.