בידספיריט | ”נוגע ממש לפיקוח נפשות” !!!

”נוגע ממש לפיקוח נפשות” !!! מכתב רוטט בכת”י הקדושה של רבי אליהו ראזען הי”ד רבה של אושפיצין. ספר שאגת אריה ובאר אברהם, הספד, דרוש וחידושים, מאת רבי אברהם אריה ראזען אב”ד מוינעשט. דפוס פ' קאוואלעק, הוסיאטין, תרס”ה [1905]. - מכתב מרטיט מאת רבי אליהו רוזן הי”ד, רבה של אושפיצין. בו הוא כותב בקשת סיוע משנת תרפ”ח [1928], על גבי ספרו של אביו: שאגת אריה ובאר אברהם. הוסיאטין, תרס”ה.     ” נא יקבלנו בסבר פנים יפות ולתמכנו עתק על הימים הקדושים הבע”ל, מכאבי כברד ונוגע ממש לפקוח נפשות! ”. עם חותמות המחבר וחותמות בנו רבי אליהו ראזען אב”ד אושפיצין, שהוסיף וכתב מכתב על גבי הספר הזועק לעזרה. טו”ב אלול תרפ”ח [1928]. בדף השער כתב הרב אליהו רוזן את כתובתו. את בקשתו לסיוע והפניה למכתב המפורט שהוסיף בדף האחרון של הספר. רבי אברהם אריה לייב רוזן נולד ביאגיילניצה (יהילניציה), על יד צ'ורטקוב, במחוז טרנופיל. אביו היה הרב נחמן צבי, המכונה ”זיידע” ילינגר, חסיד של הרד”ם מצ'ורטקוב . אמו הייתה חנייה יוטע הינדה לבית אויירבך, בתו של הרב נחמן זאב אויירבך ממונסטריץ'. בילדותו הצטיין בחכמת התורה והתכתב עם רבנים ידועים. בשנת 1901 נבחר לרב קהילת בוהוש וכעבור שנתיים הוזמן לעמוד בראש קהילת מוינשט. נגד רבנותו במקום התעוררה מחלוקת מסוימת, מצד קבוצה שכינתה עצמה 'קהל עדת ישורון' שטענה שהרבנות צריכה לעבור בירושה לבנו של הרב הקודם. הוא נשא בראשונה עם שרה, בת של הרב חיים יהושע, שהיה בנו של רבי שמריהו, האב”ד ממוסטי ויילקיה ונכד של הרב שמריהו מקמינקה. שרה ילדה לו את בנו הבכור, אליהו רוזן, ששימש לימים כרבה של קהילת אושפיצין (אושוויינצ'ים בפולין) ואת בתו חיה (קלרה) ליבשה, לימים חיה ליבשה בומבך שגרה בלבוב. אחרי מות אשתו, התחתן הרב אברהם אריה רוזן עם טויבה, הבת של הרב שמחה יואל לקסנר מפוטיק. מנישואים אלה נולדו בת – לאה, בן – דוד משה רוזן, לימים הרב הכולל של יהדות רומניה, ועוד בת – ברכה (בטי) שנישאה לרב הווינאי זאב וולף גוטליב, לימים אב”ד של ליברפול וגלאזגו והרב הראשי של סקוטלנד. אחרי שפעל במוינשט 13 שנה, בשנת 1916 נבחר רוזן לרב בעיר פלטיצ'ן, שם פעל למשך 25 שנה, בין היתר בבית הכנסת ”חב”ד”. כפי שנכתב באנציקלופדיה לחכמי גליציה: ”הפליא את ההמונים בדרשותיו”. בשנת תרפ”ט השתתף בכינוס השני של אגודת ישראל בווינה. בגלל הרדיפות בשנת 1941 עזב רוזן את פלטיצ'ן כדי לעבור לבוקרשט, בירת רומניה, בה התגורר ועבד בנו משה. בבוקרשט שימש אברהם אריה רוזן כרב בבתי הכנסת מלבי”ם ו”א.ל. זיסו” וכמו כן בבית הכנסת ברחוב מירצ'ה וודה והבית הכנסת שלו - ברחוב נגרו וודה. בנו הבכור, רבי אליהו רוזן רב של קהילת אושפיצין , נספה בשואה עם כל משפחתו ובני קהילתו. גם בתו מנישואיו הראשונים, חיה (קלרה) ליבשה בומבך נרצחה על ידי הנאצים בלבוב, יחד עם כל משפחתה. רבי אליהו רוזן הי”ד, ב”ר אברהם אריה ליב נולד בערך בשנת תר”ן (1890) הוא היה למדן ומתמיד, עניו וצנוע ומסתפק במועט. הוא כיהן כרב בקהילות הסן בגרמניה ובאושפיצין בגאליציה. מחבר ספר ”דברי אליהו” על מסכת ברכות, וספר ”פה אליהו”. ספרים נוספים שכתב אבדו בשואה ובהם: שו”ת ”מנחת אליהו” (ב’ חלקים), ”זכרון אליהו” על הלכות טריפות, ”פני אליהו” על מסכתות הש”ס, ”קול אליהו” דרושים (ד’ חלקים), ”בית אליהו” ו”תורת הצבא” על התורה. בשנת תש”ג (1943) נהרג עקה”ש בשואה עם משפחתו. מפרט: [2], עב, 8 דף. מצב: כתמי זמן, סימן קיפול וקרע לאורך אחד הדפים ללא פגיעה בטקסט. מצב טוב.