בידספיריט | חתי”ק של הגה”ק ר' יקותיאל


חתי”ק של הגה”ק ר' יקותיאל יהודה ראזענבערגער אב”ד דיערעש: שו”ת תוצאות חיים, על שיטת הש”ס. מאת רבי חיים אוירבך. סיגט, תרס”ח [1908]. -  ספר שו”ת תוצאות חיים, על שיטת הש”ס. מאת רבי חיים אוירבך. מארמארישסיגט. תרס”ח [1908]. בדף השער הקדשה עצמית חתומה בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגה”ק רבי ”יקותיאל יהודה ראזענבערגער אב”ד דיערעש. ” לדהו”מ קבלתי במתנה משלוח מנות לפורים הק' יקותיאל יהודה ראזענבערגער..” הגאון רבי יקותיאל יהודה רוזנברגר בעל תורת יקותיאל נולד בסביבות שנת תרמ”ה בדיערעש לאביו הרב פרץ, שהיה מו”צ בקהילת דיערעש ותלמיד מובהק של ה”ייטב לב” אב”ד סיגט, בצעירותו למד אצל אב”ד לאפוש, ואחר כך למד בישיבת חוסט בראשות הרב משה גרינוואלד אב”ד חוסט בעל “ערוגת הבושם”. נשא לאשה את הרבנית הצדקת מרת (חנטשא) חנה בת הרב מנשה גולדברג בן האדמו”ר מנאנאש רבי ברוך גולדברג, בן האדמו”ר הראשון מראצפערד רבי זאב גולדברג. כיהן בתחילה כדומ”צ בקהילת מ’ וואשארהעלי. לפני מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את מקומו וחזר לעייירת הולדתו, דיערעש, שם עמד בראש ישיבה והשפיע מכל דרכיו בתורה ויראה לתלמידים רבים והגונים. הוא למד ולימד בהתמדה עצומה, מתוך דחק ועוני, ומתוך מחלות שונות וייסורים, מהם סבל בכל גופו מימי נעוריו. תפילותיו היו בדמעות שליש ובהתלהבות עצומה. מעבר לכל שאר השיעורים שלמד, למד בכל יום שבעה דפי גמרא וסיים את הש”ס בכל שנה, עד לזקנותו. התנהג בחסידות ופרישות, היה דבוק ברבותיו בכל לב ונפש ודבק בדרכי חסידים ואנשי מעשה, בהם רבו האדמו”ר משינאווא- צאנז, רבי משה הלברשטאם, האדמו”ר מבעלז רבי ישכר דוב רוקח והאדמו”ר מסיגעט, רבי חיים צבי טייטלבוים בעל “עצי חיים”. בקיץ 1941 , יהודי דיערדעש גורשו לעיר המחוז טורדה, באותם ימי צרות וסבל חיזק הרב יקותיאל יהודה רוזנברג חיזק את שומעיו שלא לאבד תקווה, ולקוות לישועת ה’. בסמוך לכניעת רומניה לצבא האדום, חצה הצבא ההונגרי את הגבול והשתלט על רצועה לאורך הגבול הצפוני של טרנסילוניה הדרומית, באלול תש”ד רוב היהודים נמלטו משם. הצבא ההונגרי צר גם על העיר טורדה והפגיז אותה. הרב ומשפחתו ברחו מהעיר. בדרך חש הרב ברע ונפטר בי”ז באלול תש”ד, בהיותו כבן חמישים ותשע. במסירות נפש הובא הרב לקבר ישראל, תחת הפגזה. לאחר זמן הוקמו על קברו בבית החיים בטורדה מצבה ואוהל. מצב כללי טוב. כתמים. חורי עש ומספר נקבים בעיקר בשולי הדפים לאורך הספר. כריכה עתיקה פשוטה ובלויה.