אוסף מכתבים אישיים ויקרי ערך אפופי גילויים היסטוריים מהגאון והצדיק הירושלמי רבי שמואל הומינער זצ"ל - תשי"ז

אוסף מכתבים אישיים ויקרי ערך אפופי גילויים היסטוריים מהגאון והצדיק הירושלמי רבי שמואל הומינער זצ"ל - תשי"ז

אוסף יקר ערך מחביוני אוצרו של הגאון והצדיק הירושלמי הנודע רבי שמואל הומינער, במכתבים ששלח לרעייתו הרבנית ולאחיו, מכתבי הדרכה לבנו ר' מיכל, זכרונות, קבלות, ודברי התעוררות שרשם לעצמו, ועוד. 

בשנת תשי"ז בקירוב יצא רבי שמואל ורבנים נוספים למסע חיזוק בעיר אילת, שם פעל גדולות ונצורות לחיזוק הדת והאמונה. באוסף אשר לפנינו מופיעים תיאורים רבים מעבודתו בקודש לקירוב אחב"י.

מפליא, מרגש ומרומם לחזות באופן בלתי תלוי בעבודתו בקודש, צדקותו ויראתו של הצדיק הנודע שכל מעשיו היו לשם שמיים.

א. מכתב ששלח רבי שמואל אל רעייתו הרבנית "כבוד עקרת הבית מרת דבורה תחי' ולכל בני הבית", מן העיר 'יהוד' בעת שהגיע לשבות בישיבת 'אור יצחק' שנפתחה לילדי העולים  במכתב מספר ר' שמואל כי פגש ב"סגל חבורה של אנשי מעלה ביניהן הגה"צ ר' בנימין זילבר, הרה"ק ר' שמואל וויציל בנו של הרב מברנוויטש (הגר"ד וויצל. ק.) ורב המקון מנהל הישיבה הרה"ג ר' ניסן טורצין... ונתן לי השי"ת חדר מיוחד ועוד ועוד"..

בהמשך הוא מתאר כיצד יביאו לו יין מיוחד וחזק לקדש "ומזה היין הם שולחים לירושלים להגאון מבריסק שליט"א שהוא שותה מזה", וכן יביאו את האוכל לחדרו על מנת שלא יאלץ לאכול לאור ה'לעקטרי' (כדעת מרן החזו"א  ק.) ומבקש כי בנו "מיכל נ"י יכין בעש"ק בשליחותי את נרות ש"ק להאמא תחי'" ומתעניין בשלום בתו.

ב. מכתב ששלח ר"ש לבנו רבי מיכל בעת שנסע ל'הבראה' בימי בחרותו. המכתב כולל דברי הדרכה במוסר ויראת שמיים, כך לדוג' כותב רבי שמואל לבנו "בודאי אתה זוכר לומר לפני האוכל הריצי רוצה לאכול וכו' ככתוב בעלת תמיד... ואם צריכים לנוח טוב לומר הריני רוצה לנוח כדי להבריא גופי לעבודת השי"ת". בהמשך המכתב כותב ר"ש וממליץ לבנו ללמוד בימי ההבראה את "הספר הקדוש והנפלא ספר חרדים" ואו אז "יהיה זה לך הבראה ניכרת על כל ימי חייך בין ברוחניות ובין בגשמיות"

ג. מכתב משנת תשט"ז אותו שיגר רבי שמואל לאחיו רבי זלמן חיים עם דברי חיזוק באמונה ובטחון "... ותצר לדוד מאד, ויתחזק דוד בה' אלוקיו... כשהאדם בעת דחק גדול... יתחזק מאוד בבטחון בהקב"ה". ומברכו "השי"ת יוציאך מצרה לרווחה וישועה מהירה בכל ענייניך.

ד. מרתק ! "תוכנית עבודה" אישית שרשם רבי שמואל לעצמו לקראת נסיעתו לעיר אילת לצורך קרוב רחוקים בשנת תשי"ז תחילה כתב לעצמו את סדר תפילת הדרך לטס במטוס וכן "טוב לקרא ק"ש בכוונה עצומה  ולהמליך הקב"ה גם על האויר..." לאחמ"כ החל לרשום לעצמו את תוכניותיו ושאיפותיו הכבירות מהמסע ותקופת השהות באילת: "להושיב מורה, אולי להביא ילדים לירושלים, לחזק קרובים לקרב רחוקים, להתראות עם יו"ר המועצה... להקים מסעדה כשרה, לבקר בביה"ח ליהלומים, להקים ביהכ"נ אשכנזית וגם רב אשכנזי, להקים הכנסת אורחים ושיהיו שם גם תפילין וציציות מוכן... להרחיב את המקוה ולהוסיף ציוד, " ועוד.

בהמשך הדף רשם ר"ש לעצמו ממצאים שונים ותוצאות מפעולותיו ולאחר שהגיע כבר לעיר, כגון בעיות כשרות שמצא בס"ת במקום, מספר סיכומים עם הקצב ועם עובדי בית החרושת ליהלומים, הקמת 'תפארת בחורים' לעובדים, דרישות שלום מהתושבים לגה"צ רבי אריה לוין ועוד.  

ה.  גלויה ששיגר ר"ש לזוגתו מהעיר אילת בשנת תשי"ז לאחר בואו ובו הוא מתאר את הגעתו למקום "... אין לשער גודל מדת הכנסת אורחים של אחינו היקרים באילת, אנשים אומרים שממש יום טוב הוא להם להיפגש עם יהודים מירושלים... אומרים שזה רק בזכות הרבנים שבאו מירושלים נעשה אויר טוב... השי"ת יגלגל זכות על ידינו לקדש שמו יתעלה תמיד בכל מעשינו..."

ו. מכתב נוסף ששיגר לזוגתו ומשפחתו מ'אילת' עם תיאורים נפלאים " היה לנו ברית מילה של ילד בן 15 יום... בכל מקום שנכנסים מתקנים הרבה..." וממשיך ומספר כיצד נכנסו למסעדה שמוכרת טרפות "כשראו שאנו מתקרבים נפלה ביניהם בהלה גדולה והחביאו תיכף במרתף את בשר הנבילה... דרשנו שם שני דרשות ... נגשו אאלי הרבה צעירים ובקשו שנשתדל להקים מסעדה כשרה... קבלנו מברק ששולחים לנו מירושלים מאה מזוזות כשרות למהדרין... אינני רואה עוד שיהיה מותר לי כבר לעזוב את אילת... הרבה אנשים קראו אותנו לביתם ובדרך סתר מגלים לנו את נגעי לבבם...

שלחתי 7 מברקים להצלת אילת, גם ארבעה מכתבים להגאונים האדירים הגרצ"פ פראנק, הגרי"ז סולובייציק, הגרד"ב ויידענפעלד, הגר"פ עפשטיין..."

ז. גלויה נוספת לבני משפחתו עם תיאורים על הגעת ספר תורה שנשלח מישיבת פורת יוסף, הביקור המכרות הנחושת, ביקורו עם "ר' שבתי" (כנראה יודעלביץ .ק.) מפגש עם ארבע מאות פועלים יהודים ועוד.

ח. מכתב ללא חתימה שנשלח לרבי שמואל עם דברי חיזוק וברכה על "עבודתו הקדושה לחנך את בני ישראל", בעת אשר "החינוך החופשי גילה את פרצופו האמיתי".

ט. גלויה ששיגר ר"ש לבנו רבי מיכל, "... בטח אתה מקיים 'בכל דרכיך דעהו', ובפרט בענין ההבראה..."

י. מכתב ששיגר לאחיו רבי זלמן חיים בעניין אי כתיבת תאריך לועזי, קדושת שבטי ק -ה בני יעקב אבינו ע"ה, כוונה בברכת המזון, ועוד.

יא.  פתק אישי שרשם ר"ש לעצמו "הריני מקבל על עצמי לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כנפשי ולקים מה שנאמר לא תלך רכיל... לא תשנא את אחיך בלבבך... ואהבת לרעך כמוך..."

יב. מאמרים שרשם עצמו במעלת השתיקה ובלימת הפה בשעת מריבה.

יג. רישום מיוחד של ניסים ואירוע פלאי שנעשו עם בנו רבי מיכל, שרשם לעצמו לזכרון עולם בשנת תש"ה, מבין השטים כבכל המכתבים ניכרת יראת השמים וצדקותו המופלגת של רבי שמואל, וכך הוא מתאר בראש הדף: "בשעת ברכת כהנים עמד מיכל שיחי' והביט עליהם, ונפל לי קצת ספק אם  אני כבר מחויב לחנכו שלא יביט, ולא אמרתי לו כלום, ותיכך אחר גמר ברכת כהנים העביר ...  את ידו על עיניו וכנראה שהרגיש קצת כאב בעיניו ... ואח"כ ... נכנס לו מלח לתוך עיניו וב"ה שלא הוזק, והבן וזכור. בהמשך רשם ר"ש לזכרון שני ניסים שנעשו לבנו שלא ניזק מזכוכית שנתנפצה בפיו וממנורת 'לאמפ' בוערת שנפלה עליו.

יד. דף חלקי עם רישום הנראה כצוואה לבנים, (יתכן שמרבי שמואל ויתכן שמכותב אחר שכן הכתב לא זהה) עם בקשה לחלק ביניהם את הכל שווה בשוה, לחיות באהבה ואחווה ולוותר, ולא להקפיד ח"ו זע"ז.

הגה"צ רבי שמואל הומינר: (תרע"ד – תשל"ז) גאון וצדיק, מגדולי בעלי המוסר הנודעים בירושלים של מעלה.

רבינו נולד לאביו רבי מרדכי זאב שהיה מרבני ישיבת 'עץ חיים', ולמד בבחרותו אצל הגרא"ז מלצר. בהיותו בן עשרים בלבד הוציא את ספרו 'עיקרי הדינים' שהיווה תמצית מהספר 'חפץ חיים', וקיבל עליו הסכמה נלהבת מרבו הגרא"ז מלצר שכינהו "הרב הגדול חריף ובקי, מצוין ביראת שמים ובמדות נעלות מורינו הרב שמואל הומינער נרו יאיר, ממצויני ישיבת עץ חיים". ספרו זה התפרסם כל כך עד שנדפס עם חלק מהמהדורות של 'החפץ חיים' שיצאו בזמנינו.

רבינו התפרסם בגדלותו המוסרית, צדקותו, מידותיו הנאצלות, וספריו הרבים בנושאים רבים, במיוחד פעל כדי להנחיל את חשיבות מידת הבטחון ע"י ספרים ומאמרים שפירסם בנושא. גדולי ישראל העריצוהו עד לאחת ושבחוהו במעלות רמות.

מצב טוב, גודל משתנה