בידספיריט | עטרת ראש אמשטרדם תקכ”ו [1766].

עטרת ראש אמשטרדם תקכ”ו [1766]. העותק של הרב יוסף פינצי רבה של בלגרד בעל 'וילקט יוסף' והרב רפאל אלעזר ן' טובו בעל 'פקודת אלעזר'. - ספר עטרת ראש: על מסכת ברכות (חמשה פרקים ראשונים). אמשטרדם, תקכ”ו. מהדורה יחידה. הספר מלווה בציורים ותרשימים. העותקים של הרב יוסף פינצי רבה של בילוגראדו והרב רפאל אלעזר ן' טובו בעל 'פקודת אלעזר'. רבי יוסף פינצי מסרייבו, - [ישב על כסא הרבנות בבלגרד, עלה בסוף ימיו לא”י התיישב בעיה”ק חברון, שם נפטר בשנת תר”י] מעניין לציין שאם כי היותו מחכמי הספרדים ליקט בעת יושבו בבלגראד שבסרייבו ליקוטים נחמדים גם מספרי חסידות מפורסמים כדוגמת: כתר שם טוב, ליקוטי מוהר”ן, אור הגנוז, פנים יפות, צפנת פענח, סידורו של שבת ועוד וקראם בשם 'וילקט יוסף'. רבי רפאל אלעזר הלוי בן-טובו (אבן-טובו) (ה'תקפ”ה, 1825 לערך, רבאט – כ”ג באדר א' ה'תרמ”ו 28 בפברואר 1886, ירושלים) היה מרבני עדת המערבים בירושלים במאה ה-19, שימש כדיין בבית הדין של העדה, וכרבה הראשי.נולד ברבאט שבמרוקו בשנת ה'תקפ”ה (1825) לערך. בצעירותו למד מפי רבי סעדיה מארג'י, לצד ידידו הרב דוד בן שמעון. בשנת ה'תרי”ח (1858), יצאו הרב בן טובו והרב בן שמעון במסע לכיוון ארץ ישראל, יחד עם כ-400 יהודים ממרוקו. במסעו שהה לתקופה קצרה בטנג'יר (שם התוודע אליו רב העיר מרדכי בנג'יו ובגיברלטר. בבואו ארצה השתקע בירושלים, והתמנה לדיין בבית הדין של העדה המערבית על ידי חברו הרב בן שמעון, שכיהן אז כרב ואב בית הדין של העדה. עמד בקשרים טובים עם חכמי כל העדות בעיר, ובספרו מופיעים מחכמי העדות האשכנזית והספרדית. לאחר פטירת הרב בן שמעון, בשנת ה'תר”מ (1880), התמנה ר' אליעזר לכהן כרב תחתיו. בתפקיד זה כיהן כשש שנים, עד לפטירתו בכ”ג באדר א' ה'תרמ”ו (28 בפברואר 1886). נקבר בחלקת המערביים בבית הקברות היהודי בהר הזיתים. ברובע היהודי שבעיר העתיקה נבנה בית כנסת על שמו. ילדיו: לרבי אלעזר נולדו שני ילדים, יעקב חי ורבקה. אחיו הרב אברהם הלוי בן טובו היה רב ברבאט. בין תלמידיו נמנים הרב אברהם אביכזיר (שלימים הוציא את ספרו) והרב יוסף ארווץ. אחייניתו רחל, בתו של אחיו אברהם, הייתה אשתו השנייה של מלכיאל מני. ספריו: רבי אלעזר חיבר את הספר ”פקודת אלעזר” על השולחן ערוך חלק אורח חיים (שלושה חלקים). החלק הראשון יצא לאור כשנה לאחר פטירתו על ידי תלמידיו הרב אברהם אביכזיר והרב שמואל רפאל בוחבוט. בספר חיזק, בין השאר, את מנהגיהם של יהודי מרוקו, כנגד הערעור שיצא עליהם. לעומת זאת, כאשר היו מנהגים שחשב שמביאים לביטול הלכות, ביטלם. בראש הספר מכתב ברכה מהראשון לציון הרב רפאל מאיר פאניז'ל וממחותנו אב בית הדין הספרדי בירושלים הרב יעקב שאול אלישר (לימים הראשון לציון), ובו שבחים על המחבר, וכן הספד עליו מהרב נחמן בטיטו (לימים יורשו בתפקיד רב העדה המערבית והראשון לציון). מצב טוב. כתמים. בינהם כתמים קשים בעיקר בשוליים. כריכה פשוטה.