בידספיריט | פולמוס ה'ועד הלאומי' - ארכיון

פולמוס ה'ועד הלאומי' - ארכיון יקר ערך והיסטורי של מכתבים ומסמכים מירושלים של מעלה. - 1. חתימתו המקורית של הגה”ק רבי דוד בהר”ן לעווי על העתק מכתב פולמוסי שנשלח למנהלי ועד העיר האשכנזי בירושלים. אחד הפולמוסים המפורסמים שהתחוללו בירושלים היה סביב ההתחברות וההתקרבות לועד הלאומי ולחוגי הציונים, כבר כאשר קם ועד העיר ליהודי ירושלים וצורת בחירת הנציגים לא הותירה סיכוי לייצוג הולם ואמיתי לבני הישוב הישן, התאגדו ראשי 'ועד הכללי' של הישוב הישן והקימו ועד חדש בשם 'ועד העיר האשכנזי'. אך גם בתוך ועד העיר האשכנזי היו קולות שונים, חלק מראשיו נמנו על 'ועד הכללי' הישן מיסודו של רבה הגדול של ירושלים הגה”ק רבי שמואל סלאנט, וראו בוועד החדש שהוקם גוף שייצג את האינטרסים של יהודי ירושלים החרדים מול 'ועד העיר ליהודי ירושלים', בעוד חלק אחר ראה בועד גוף שיגן על מוסדות הישוב הישן מפני הוועד וייצג את האינטרסים של עדת החרדים האשכנזית בפני גופים בינלאומיים כפעולותיו הנודעות של פר' יעקב ישראל דה האן, נוסח המסמך שלפנינו נכתב כפה”נ בשנות התרצ” – והופנה לראשי אחד הוועדים שנחשדו ברצון לשיתוף פעולה עם הציונים. כשעל החתום באו הגה”ק רבי דוד בהר”ן, הרה”צ רבי מאיר העלר והרה”צ רבי ברוך פעלדבראנד. כפי הנראה על רקע זה נכתב המכתב למנהלי ועד העיר האשכנזי על סירובם המוחלט של מאות מחברי העדה החרדית לכל חיבור וקירוב דעת עם החוגים הציוניים בתוספת איום מרומז על היפרדות אפשרית: ”...מספר עצום הנמנים בעדה החרדים המכונה עיר האשכנזית מוחים ומנגדים לשום הסכם עם חופשים ומנהיגיהם... ולהיותם עדה בפני עצמה על כן דעו את אשר לפניכם...” לאחמ”כ חפץ רבי מאיר הלר להדפיס את המכתב והעתיקו בשנית עם שמות החותמים, ולאחמ”כ החתים שוב את החותמים (כולל הוא עצמו) בחתימותיהם המקוריות על קיום הדברים. מפרט: [1] דף נייר, 20.5 / 14 ס”מ. מצב: טוב מאוד, סימני קיפול. 2. העתק קריאת רבני ירושלים המהרי”צ דושינסקיא הגר”פ אפשטיין, רבי דוד יונגרייז ורבי גרשון יהודא זילברמן משנת תרצ”ה על ההיתר והחובה להתפצל לקהילות נפרדות שאינם תחת שלטון הרבנות הראשית. במכתב כתבו הרבנים כי ”היו לנגד עינינו ההחלטות של אספת רבני הועד הלאומי ל”כנסת ישראל” באה”ק תובב”א בשאלת הקהלות... שבין שאר הדברים המתמיהים שבהם נמצא גם גילוי דעת שיצירת שני בתי דין ושתי קהלות בישראל הוא חטא דתי ולאומי” ולכן מבקשים לפרסם ” שאין לדעה זו שום יסוד.ועובדא קיימת היא שבחלק גדול של תפוצות ישראל בארצות הגולה קיימות שתי קהלות נפרדות שאין לאחת שום קשר ושייכות עם השניה, אשר נתייסדו עפ”י גאוני עולם ומצוקי ארץ ” שהפרידו את קהלות היראים מאלו שסירבו לקבל על עצמם את דיני התורה, וממשיכים ומבארים כיצד גם בארץ ישראל הוסכם באסיפת הרבנים כבר בשנת תרפ”ו ולאחמ”כ בשנת תרפ”ט על חובת היציאה וההיפרדות מקהלת 'ועד הלאומי' ויצירת וביסוס קהלה נפרדת. ”והדבר פשוט הוא שעפ”י ד”ת שבכל מקום שקיימת קהלה חופשית מחוייבים כל היראים להבדל ממנה... ולייסד בכל (עיר) ומושבה קהלות חרדיות נבדלות עומדות ברשות עצמן...” מפרט: [2] דף, [3] עמודים כתובים, 22 / 14 ס”מ. מצב: טוב מאוד, סימני קיפול. 3. העתק מכתב חריף ביותר משנת תרצ”א שכתב תלמידו של הרה”ק רבי אהרל'ה ראטה בעל ה'שומרי אמונים' - רבי יהושע יונתן רובינשטיין בשם האסיפה של ”היהדות החרדית שלומי אמוני ישראל” בשנת תרצ”א - המופנה אל חברי הנהלת ועד העיר האשכנזי. במכתב מתנה הרב רובינשטיין את צערו על כך שיסוד העדה החרדית היה על מנת להיפרד ולהתרחק מהחופשיים ”ועכשיו הפכתם את הקערה על פיה ועזבתם את היסודות אשר עליהם הוטבעה עדתינו... הנכם בכל הזדמנות מתחברים ומתאחדים עם הפושעים והנכם מאבדים בידיים את היהדות החרדית רח”ל” מפרט: [2] דף, עמוד אחד כתוב, מצב: טוב מאוד, סימני קיפול. 22/ 14 ס”מ. 4. מכתב (או טיוטתו) ששלח רבי ראובן שלמה יונגרייז מזכיר ”ועד העיר לקהלת האשכנזים' אל ”הדיין מפאפא” הגאון הצדיק והמקודש רבי משה יוסף הופמן – ירושלים תרפ”ה. מתוכן המכתב נראה כאילו הגיע שמועה לאוזניו של ה”דיין מפאפא” על אסיפה של חברי הועד האשכנזי שבה הוחלט על התפשרות מסויימת או גרוע מכך – התחברות עם המוסדות החופשיים והועד הלאומי. על כן מיהר מזכיר הועד לשגר את מכתבו זה שנכתב במכונת כתיבה על נייר עם לוגו רשמי של הועד ובחתימת ידו של המזכיר הרב יונגרייז. ”גי”כ מיום כ”ו מרחשון תוכו רצוף אהבת ד' ומלא רשפי אש קדש נמסר לנו תמול, והננו מתכבדים למהר להרגיע את לבבו הטהור ולהודיעו כי ח”ו מעולם לא עלה על דעתנו ולא על דעת אחד מחברי הועד להכנס חלילה למו”מ של פשרה עם החופשיים ומכש”כ להתחבר עמהם ולהיות אתם בעדה אחת באיזה אופן שהוא” בהמשך מבאר רבי ראובן שלמה כי באסיפה דנו אך ורק על פרטים שונים בהתנהלות הועד מול הממשלה הבריטית, כגון יכולת הועד להטיל מיסים בכפיה, והזכות של הבד”ץ להכריח בעלי דין לעמוד בפניהם למשפט – זכויות אשר העדה החופשית והכללית כבר קיבלה מהממשלה. ”אבל בכל דבר הנוגע לדת ותוה”ק הרי כולנו דעה אחת לעמוד בכל תוקף ולדרוש את זכויותינו וגם אם הממשלה תמאן... לה' הישועה וחלילה לנו לוותר אף כקוצו של יוד”. המכתב מסתיים בדברי תודה לגאון ”על אשר משים עיניו ולבו לדרכי העדה הק' ולטובתה, רבות בשנים נזכה לשמוע עצתו הנכונה וללכת בכל דרכיו ומרוצים נהי' מאד לשמוע ממנו תמיד את אשר הדר”ג ויתר רבותינו שליט”א יורו לנו מה לעשות כדת תורה...” על החתום בא כאמור בחתימת ידו לצד חותמת הועד – ”בשם ועד העיר לקהלת האשכנזים - המחוי' קידה מול כהדר”ג שליט”א – ברוך ראובן שלמה הלוי יונגרייס” הגה”ק רבי משה יוסף הופמן – ”הדיין מפאפא”: (תר”ב – תרפ”ח) נולד בסרדאהלי לאביו הגאון רבי מיכאל שהיה תלמיד מרן החתם סופר וכיהן כראש ישיבה בסדאהלי, למד בבחרותו אצל אביו, אצל רבי יהודה אסאד, הכתב סופר ועוד ולאחר נישואיו כיהן אף הוא כראש ישיבה בסרדאהלי.