בידספיריט | רבי שלמה זלמן סנדר כהנא

רבי שלמה זלמן סנדר כהנא שפירא - ”ויקוים בנו כי לא תשכח מפי זרעו” - מכתב היסטורי ופולמוסי ובסופו ברכות מאליפות, בחתי”ק (האחרונה ?) של הגה”ק ופועל הישועות הליטאי רבי שלמה זלמן סענדר כהנא שפירא אב”ד מאלטש וקריניק – ירושלים תרפ”ב. - בפנינו פריט היסטורי במיוחד, הצטרפותו של אחד מגדולי וצדיקי ליטא הנודעים ביותר על ה”חרם” הידוע על בתי הספר הכלליים בירושלים, כאשר לבד מעצם תוכנו החשוב של המכתב, ולבד מכך שכתבי ידו של הגרז”ס הינן נדירים לכשעצמם, הרי שמעולם לא נראו במכירות, ומבדיקתנו – אף לא במקומות אחרים - חתימותיו של רבינו מתקופת מגוריו הקצרה בירושלים, וכפי שחותם הוא : ”מלפנים אב”ד ור”מ דק”ק קרינק פלך הוראדנא” המכתב עוסק בפרשת ופולמוס החינוך בירושלים וההורים ששלחו את בניהם ובנותיהם לבתי ספר ומוסדות חינוך שלא היו על טהרת הקודש ונכתב כולו בכתב ידו של הרה”צ רבי מאיר הלר סעמניצער – מגדולי קנאי ירושלים. ”כאשר זיכני ה' לבא לעיה”ק ת”ו, מצאתי בה חכמים גדולי תורה ואנשי מעשה... וגיל ורנן שבעה נפשי... אך מה גדלה תמהוני איך ירדה לימוד תשב”ר בעיה”ק ורבים מאתנו נכשלים לדאבוננו במסירת בניהם ובנותיהם לבתי ספר שונים המרגילים חניכיהם במינות ואפיקורסות ר”ל. ןעתה שיחידי סגולה הראוני שכל גאוני קדמאי ... יצאו באזהרה ובאיסור על הבתי ספר אמרתי אהי' גם אני נטפל לעושי מצוה ולהשתתף בהמחאה ובהאזהרה... שהאיסור שהגאונים הכריזו על הבתי ספר אין בשום בית דין כח להתירו... אף המכנים עצמם בשם תלמוד תורה.... ןהש”י יזכנו לתשובה שלימה, להשיב לב אבות לאביהם שבשמיים... ויקויים בנו כי לא תשכח מפי זרעו” על דברים אלו בא רבינו בעצם חתימת יד קודשו - פחות משנה לפני הסתלקותו - ”נאו'[ם] שלמה זלמן סענדר בהרב ר”י זלללה”ה כהנא שפירא מלפנים אב”ד ור”מ דק”ק קרינק פלך הוראדנא” הגה”ק רבי שלמה זלמן סענדר כהנא שפירא: (תרי”א – תרפ”ג) נולד לאביו הגאון רבי יעקב שהיה נכדו של רבינו חיים מוואלוזין, בימי עלומיו למד בישיבת וואלוזין בחברותא יחד עם הגר”ח מבריסק, לאחר נישואיו ופטירת זוגתו הראשונה נישא בשנית לאלמנת רבה הקודם של 'מלאטש' כאשר ביקשו אנשי מאלטש למנות אותו לרבם, סירב הוא בכל תוקף וגם כאשר ש”ב הגר”ח מבריסק כתב אודותיו מכתב אפוף שבחים, הכחיש את הנאמר בו ואף שיגר לגר”ח מכתב בו מחה כיצד כותב עליו דברים כאלו. אולם לאחר הפצרות רבות נתמנה לאב”ד מלאטש כשלבקשת הגר”ח מבריסק אף פתח ישיבה במקום שהתפרסמה במהירות ברחבי ליטא כמרכז תורני מפואר. בנוסף לכך נודע רבינו כפועל ישועות שברכותיו מתקיימות ודברו ניצב בשמיים, 'קוזאק' אחד שפגע באחד מבני הישיבה ”זכה” לקללת חכם מפיו של רבי זלמן סענדר ש”יכהו רעם”, וכפי שיצא מפי קודשו - כך היה. הוא עצמו ידע את השמועות שהסתובבו על רוח קודשו אך פעמים מסויימות ניסה לבטל אותן ולהסביר את העובדות בהסברים טבעיים. בשנת תרס”ג התארגנו חלק מבני הישיבה להקמת מסגרת בה ילמדו אף לימודי חול, רבינו ראה בכך פגיעה קשה ביסודות עולם הישיבות, הוא מיהר לפזר את הישיבה, וויתר על כס רבנותו, נטל עמו קבוצה מבחירי הישיבה שנותרו בתומתם, ועקר עימם ל'קריניק' שם התמנה לרב ואב”ד ופתח את הישיבה מחדש. נודע אף כבעל מנגן נפלא וניגוניו התפרסמו בעולם הישיבות של אותם הימים. כאשר השמיע את לחנו לפיוט אחד בפני ה'בית הלוי', התרגש הוא עד לדמעות. בשנת תרפ”א החליט רבינו לעלות לארץ הקודש, הוא נסע לראדין לקבל את ברכתו של ה'חפץ חיים', והם הסתגרו יחד שעות ארוכות עד שיצא מן החדר נרגש ונפעם וסירב לספר על תוכן השיחה שעסקה כנראה בעתידם הקודר של יהודי אירופה. בירושלים הוא התגורר בשכונת 'שערי חסד' הנודעת כשגדולי ירושלים משחרים לפתחו ונאותים לאור תורתו וקדושתו עד להסתלקותו בערב ר”ח אדר של שנת תרפ”ג. מפרט: כ – 15 שורות, 24/32 ס”מ. מצב: טוב, כתמי דיו, בלאי בשול התחתון ללא כל פגיעה בטקסט, סימני קיפול