בידספיריט | מקבץ ספרי סלאוויטא וזיטאמיר חלקם

מקבץ ספרי סלאוויטא וזיטאמיר חלקם חסרים - מצבים משתנים. - מקבץ ספרי סלאוויטא וזיטאמיר: 1. כתבי קדש-זיטומיר- איוב דניאל עזרא נחמיה האחים שפירא. תר”ט שני שערים . אחד עם דיו אדומה, תחריט המדפיס בגב השער, מצב טוב פלוס. מעט כתמים. ללא כריכה. מעט נתק דפים. כיתובים עתיקים בסוף הספר. מצב טוב עד טוב מאד. 2. טור אבן העזר זיטאמיר תרי”ט. נקבי עש רבים מצב בינוני. 3. תקוני הזהר סלאוויטא  (שפירא) עותק חסר מדף ז, עד דף קנב. מצב בינוני עד גרוע. 4. שולחן ערוך הרב זיטאמיר עותק חסר מדף יג עד דף קצג. מצב בינוני. 5.שולחן ערוך זיטאמיר  עותק חסר מתחיל מדף ג' עד דף קסה הסוף עותק מבית המדרש טשערנוביל בצפת. מצב בינוני עד גרוע. 6. שולחן ערוך יורה דעה עותק חסר מתחיל מדף ג' עד דף רצא (רצה). מצב בינוני עד גרוע. 7. מסכת עירובין זיטאמיר תרכ”ב מצב בינוני. כתמי שריפה קשים לאורך כל העותק עותק שלם. 8. רי”ף סלאוויטא סנהדרין, שבועות, עבודה זרה, חולין, דפוס דוב סג”ל תקס”ז עותק חסר מתחיל מדף ג' עד דף עב. עותק חסר. 9.  מחזור לימים נוראים ושלוש רגלים, דפוס סלאוויטא???  שנה??. ללא כריכה. ללא שער. עותק חסר מתחיל מדף מ' מסתים בדף  רטו (קטו). מצב בינוני.  קרעים וחסר דפים. נקבי עש. 10. חק לישראל- במדבר - סלאוויטא - תקפ”ה. סדר חק לישראל חלק בראשית, עם הוספות 'יוסף לחק' מהרב החיד”א, י”ל בדפוס הרה”ק רבי שמואל אבא שפירא מסלאויטא בשנת תקפ”ה. בראש הספר מופיעות התפלות שיסד מהרח”ו זללה”ה לאומרן טרם אמירת ה'חק', וכם בסוף הספר מופיע דף של 'נוסחי דווקני', כוונת שמות לתורה נביאים כתובים משניות הלכה וקבלה. מצב גרוע מספר דפים מחוברים חסר בסופו נגמר בדף רכד, דפים אחרונים עם קריעות עם חיסרון בטקסט. בית הדפוס בעיר סלאויטא נוסד בשנת תק”נ על ידי הרה”ק רבי משה שפירא שהיה בנו של הרה”ק רבי פנחס מקאריץ. כאשר מונה רבי משה לרבה של העיר, החליט שלא ליהנות מכתרה של תורה וייסד את בית הדפוס המפורסם, כאשר את האותיות בהן השתמשו לצורכי ההדפסה, הכין רבי משה בעצם ידי קודשו. על פי המסורת החסידית הוטבלו האותיות במקוה טהרה (!) קודם שהחלו להשתמש בהן. כן סיפרו שאותן האותיות עשויות היו מ'כסף' ! ושבמלאכת הגהת הש”ס היה עוסק רבי משה בערב שבת בשובו מן הטבילה. הספרים שנדפסו ב'סלאויטא' התפרסמו בשל שני סיבות, האחת היא יופי ההדפסה וההגהה הקפדנית שהועברה וגרמה לדיוק רב בנדפס, והשנייה היא בגלל המדפיסים עצמם, רבי משה – שהיה בעצמו מצדיקי הדור זכה להערצה והערכה רבה מגדולי החסידות בדורו וכפי שכתב עליו הרה”ק רבי מרדכי מטשערנוביל : כי ”הצדיק האמיתי אשר האיר עיני ישראל בכל מקומות מושבותיהם זה יותר מארבעים שנה החל עשות אך טוב לישראל במכבש הדפוס המהודר שלו בכל ספרי קודש גדולים וקטנים, חדשים גם ישנים, בניירות יפים ואותיות מזהירים ככוכבים”. מעלה נוספת הייתה לבית הדפוס דנן, אשר בשונה מדפוסים אחרים, לא נדפסו בו מעולם ספרי חולין והשכלה ועובדיו היו ברובם יראים ושלמים. כל האמור גרם שחיבה יתירה נודעה ללימוד בספרים שנדפסו בו, צדיקים וחסידים הפליאו בשבחם והקפידו ללמוד אך בהם.  מצב וגודל משתנה.