בידספיריט | לוית חן אלטונא. תצ”ג [1733]

לוית חן אלטונא. תצ”ג [1733] - העותק של הרה”ק רבי משה הלברשטאם האדמו”ר הראשון מברדיוב בן הרה”ק רבי ברוך מגארליץ ונכדו של הייטב לב מסיגט. - שני חתימות: ”יחזקאל שרגא הלברשטאם” - ספר 'לוית חן' חדושים על הש”ס מרבי אפרים הקשר, מהדורה יחידה , באלטונא תצ”ג [1733]  בדפים עה - עו שרטוטים של צורת כיתוב שמות השבטים על אבני האפוד. בדף המגן הקדמי רישום בעלות עתיק ”זה הספר שייך להרב הגאון הגדול והמפורסם סיני ועוקר הרים שלשלת היוחסין כש”ת.. מו”ה ר' משה האלברשטאם אב”ד דק''ק בארטפעלד (כינויה של 'בארדיוב' בניב ה'גליציאני') יצ”ו” הוא בנו של הרה”ק רבי ברוך מגארליץ זי”ע, הרישום מתקופת כהונתו כאב”ד בארדיוב. מעב ר לדף המגן מופיעה חתימה: ”יחזקאל שרגא הלברשטאם”. ייתכן וזוהי חתימת יד קודשו הטהורה של הרה”ק בעל ה'דברי יחזקאל' משינאווא: ”יחזקאל שרגא הלברשטאם”, דודו של הרב משה הלברשטאם זי”ע. מרגש ומפעים לחזות כיצד לאורך הספר במספר מקומות ישנן שערות ! שיתכן שמקורן של אלו מהדיקנא קדישא של מרן רבינו ה”דברי יחזקאל” ואחיינו ר' משה הלברשטאם זי”ע !!!   האדמו”ר הראשון משינאווא – הגאון הקדוש רבי יחזקאל שרגא הלברשטם (תקע”ה-תרנ”ט):  בעל ”דברי יחזקאל”. בנו בכורו של האדמו”ר בעל ”דברי חיים” מצאנז, וחתן רבי אריה ליב ליפשיץ מווישניצא בעל ”ארי דבי עילאי” (חתן רבי משה טייטלבוים בעל ה”ישמח משה”). גדול בתורה, בנגלה ובנסתר, בהלכה ובחסידות. עוד בחיי אביו הגדול נחשב לאחד מגדולי הרבנים והאדמ”ורים בדורו. אבי שושלות אדמו”רים חשובות. כבר בחייו כיהנו עשרות אדמו”רים מבניו ונכדיו ברבנות ואדמו”רות בערים שונות. קדוש וטהור מנעוריו, שימש את גדולי האדמו”רים ונחשב לתלמידם החשוב. נודע גם כבעל-מופת ופועל-ישועות, והיה נותן לפונים אליו מחפציו, כסגולה ל”שמירה” ולישועה. הרה”ק רבי משה הלברשטאם: (תר”י – תרס”ד) האדמו”ר הראשון מברדיוב ענף מחסידות צאנז,    נולד בגליציה לרבי ברוך מגארליץ (בנו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז).  אמו של רבי משה הייתה בתו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, ה”ייטב לב” מסיגט. רבינו היה תלמידו של סבו רבי חיים שאף מסר לו לסדר את ספרו שו”ת דברי חיים (יחד עם בן דודו, רבי שלמה הלברשטאם מבאבוב). אביו שלחו בצעירותו ללמוד אצל הרב שמואל אנגל שהתפעל מכישרונו. נישא לבת דודו רבי אהרן הלברשטאם מצאנז. בשנת תרל”ד הציעו סבו רבי חיים לקהילת ברדיוב לכהן כרב העיר במקום הרב הקודם הרב חיים אברהם אורנשטיין שנפטר בשנת תרל”א. בהיותו שם קנה אהדה ורבים מחסידי צאנז בהונגריה נסעו אליו. המחבר רבי אפרים הקשר (נפטר בשנת תקי”ט) שימש כרב וראש ישיבה באלטונא ובהמבורג והיה ממקורביו של רבי יעקב עמדין (היעב”ץ) וסייע לו במאבקו בשרידי השבתאים. מפרט: [2] ב - קא דף. 31 ס”מ. מצב : בינוני - עד גרוע. נקבי ותעלות עש לאורך הספר בעיקר בשולי הדפים עם פגיעות בטקסט. כתמים. ללא כריכה.