בידספיריט | לראשונה במכירות עם דף השער

לראשונה במכירות עם דף השער הראשון, מסכת ברכות, סלאוויטא תקצ”ה – מהמהדורה האחרונה שנדפסה בסלאוויטא. הסכמות גדולי החסידות ומכתבים על פולמוס סלאוויטא - ווילנא. - אוצר של ממש, מסכת ברכות מהמהדורה האחרונה שנדפסה ע”י הרה”ק רבי שמואל אבא שפירא, בנו של הרה”ק רבי משה אב”ד סלאויטא ונכדו של הרה”ק רבי פנחס מקאריץ, בסלאויטא תקצ”ה (1835) עם הסכמותיהם של הרה”ק מרוז'ין ומאפטא וסאווראן ומכתבי גאונים וצדיקים נוספים אודות פולמוס מדפיסי סלאויטא ווילנא. בגמרא קיימים שני דפי השער, הערות למדניות בכת”י בשני מקומות, באחת ההערות נכתב בסוגריים עת כתיבתה: תרל”ח וחתימת הכותב נ א ד. לאחר שרכש רבי משה את זכויות המהדורה מהאדמוה”ז בעל התניא והשו”ע, הדפיסו הוא ובניו את הש”ס עוד שלוש פעמים ובשנת תקצ”ה החלו להדפיס את גיליונותיה הראשונים של המהדורה הרביעית, אך אז החלו מדפיסי וילנא בהדפסת ש”ס משלהם, מה שגרם להתלקחותה של מחלוקת עזה בין שני הצדדים כאשר מדפיסי וילנא טענו כי חלפו כבר השנים שבהם נאסר על אחרים לבדפיס את הש”ס. לעומתם טענו הסלוויטאים כי עדין לא חלפו השנים מהדפסת המהדורה השלישית. מאחור כ”א מן צדדים עמדו רבנים חשובים ויושבי על מדין שצידדו בדעתו ולמרבה הצער פסקה הדפסת הש”ס בסלאויטא לאחר שהפציעה לה פרשיית עלילת הדם הנודעת שהיוותה אחת מן הטרגדיות המפורסמות ביותר שעברו על יהדות רוסיה בימי השלטון הצארי. מסכת זו אשר לפנינו הינה כאמור מ ן המהדורה האחרונה שנדפסה , ובראשה מכתבי גאוני וצדיקי הדור ההוא המסכימים על הדפסת הש”ס ומצדיקים את טענותיהם של מדפיסי סלאויטא . כן ניתן למצוא את הסכמותיהם של הרה”ק רבי ישראל מרוז'ין, הרה”ק רבי יצחק מאיר העשיל מאפטא, הרה”ק רבי משה צבי מסאווריין, הרה”ק רבי חיים כהן ראפפורט מאוסטרהא, הגאוה”ק רבי אברהם אבלי פאסוועלער אב”ד ווילנא, רבי יעקב אורנשטיין אב”ד לבוב - בעל ה”ישועות יעקב”, ועוד מרבני ליטא ופולין, אוסטרייך וואהלין. מן ההסכמות ניתן ללמוד כי הגאון רבי אברהם אבלי אב”ד ווילנא שב בו מדעתו שנטתה לצידם של מדפיסי ווילנא ומפאת כך עברו רבנים נוספים לתמוך בדעה זו ולהחזיק בכל כוחם בדעתם של מדפיסי סלאוויטא  מפרט: [5] קכד; יג [1] 38 ס”מ, שני שערים, חלקם בדיו אדומה. כרוך מחדש עם הטבעת זהב על הכריכה. מצב: טוב מאוד. סקירה אודות הדפוס המקודש בסלאויטא: הרה”ק רבי משה התמנה לשמש כרב ואב”ד בעיר סלאויטא אולם כיוון שלא חפץ ליהנות מכתרה של תורה, בא וייסד בשנת תק”נ את דפוסו המפורסם. את האותיות בהן השתמשו לצורכי ההדפסה, הכין רבי משה בעצם ידי קודשו. ועל פי המסורת החסידית הוטבלו האותיות במקוה טהרה (!) קודם שהחלו להשתמש בהן. כן סיפרו שאותן האותיות עשויות היו מ'כסף' ! ושבמלאכת הגהת הש”ס היה עוסק רבי משה בערב שבת בשובו מן הטבילה. לצידו של הרה”ק רבי משה עמדו שני בניו הקדושים, הרה”ק רבי שמואל אברהם אבא, ואחיו הרה”ק רבי פנחס שסייעו לאביהם בעסק הדפוס ונודעו אף הם בצדקותם ויראתם. הספרים שנדפסו ב'סלאויטא' התפרסמו בשל שני סיבות, האחת היא יפי ההדפסה וההגהה הקפדנית שהועברה וגרמה לדיוק רב בנדפס, והשנייה היא בגלל המדפיס בעצמו, רבי משה – שהיה בעצמו מצדיקי הדור וכאמור זכה להערצה והערכה רבה מגדולי החסידות בדורו גם על מלאכתו זו וכפי שכתב עליו הרה”ק רבי מרדכי מטשערנוביל: כי ”הצדיק האמיתי אשר האיר עיני ישראל בכל מקומות מושבותיהם זה יותר מארבעים שנה החל עשות אך טוב לישראל במכבש הדפוס המהודר שלו בכל ספרי קודש גדולים וקטנים, חדשים גם ישנים, בניירות יפים ואותיות מזהירים ככוכבים”. מעלה נוספת הייתה לבית הדפוס דנן, אשר בשונה מדפוסים אחרים, לא נדפסו בו מעולם ספרי חולין והשכלה ועובדיו היו ברובם יראים ושלמים. כל האמור גרם שחיבה יתירה נודעה ללימוד בספרים שנדפסו בו, צדיקים וחסידים הפליאו בשבחם והקפידו ללמוד אך בהם. מקובל כי הרה”ק בעל ה'בית אברהם' מסלונים אמר שהלימוד בש”ס מדפוס סלאויטא הינו סגולה ליראת שמיים.  .