תגלית, " אחי הרשב"א "מכתב בכתי"ק של ה'חברותא' של ה'אור החיים הקדוש' – "גדול הרבנים וחכם החכמים' רבי שמואל בן אלבאז ...

תגלית, " אחי הרשב"א "מכתב בכתי"ק של ה'חברותא' של ה'אור החיים הקדוש' – "גדול הרבנים וחכם החכמים' רבי שמואל בן אלבאז זצוקללה"ה.

לראשונה במכירות, מכתב שלם בכתב ידו ובחתימת יד קודשו  "גדול המערב" הדיין המפורסם והמקודש מפאס וידידו של מרן האוה"ח הק' - רבי שמואל אבן אלבאז.הקדושה  שנשלח אל רבי שלמה ורבי יצחק אלבאז.

את מכתבו מסיים רבינו   בברכות קודשו: "ובעל הגמול ישלם גמולכם בכל מילי דמיטב כי"ר ושלומיכון ישגא "

רבינו שמואל אבן אלבאז - הרשב"א: (תנ"ז – תק"ט) היה גאון, פוסק, דיין, ומקובל, מחכמי מרוקו במאה ה-18.

רבינו נולד בעיר פאס שבמרוקו לאביו רבי יצחק אלבאז, משפחתו ידועה הייתה כאחת המיוחסות ביותר שבגולי ספרד. ביותו בן חמש שנים בלבד, נלקח מעליו אביו והוא נותר לבדו, גם בשנים הבאות סבל רבינו מרורות ושיכל חמשה עשר (!) מילדיו  אך מצא בתורה את נחמתו בעוניו ומשוש חייו והפך לאחד מגדולי הדור הנערצים ביותר. על שולחנו של אבי חותנו מנישואיו השניים התאחדו תורה וגדולה והוא החזיק בחצירו בית כנסת בו הרביצו בניו תורה לתלמידים. לאחר שחמיו ואחיו נרצחו עקדה"ש, ירש רבינו את מקומם והקים ישיבה במקום אשר נועדה להכשרת רבנים ומורי הוראה ואכן מכר רחבי מרוקו נהרו אליה תלמידים מובחרים, מהם הוכרו לימים גדולי יהדות מרוקו כמו רבי אליהו הצרפתי, רבי שם טוב אבן אמוזג, רבי אברהם מנסאנו ועוד.

בתקופה זו הוצרך מרנא ה'אור החיים' הק' לברוח מעירו 'סאלי' והתיישב ב'פאס', כאן הוא החל ללמוד בישיבתו של רבינו ומהתייחסותו אליו נראה כי ראה בו את גדול הדור וסמך עליו כאשר כתב את תורתו, וכפי שכתב בהקדמת ספרו המפורסם 'פרי תואר': "והמתקתי סוד עם רב ועצום, יחיד בדורו, גדול הרבנים, חכם החכמים, הדיין רבי שמואל בן אלבאז, ה' ירומם כסא תורתו, אשר לבש מ"ח דברים שהתורה נקנית בהם. ולא הרימותי ידי לחתום על דברי אלא אחר הסכמת הרב הנזכר; והוא אשר אני מזכיר לפעמים בשם 'אחי הרשב"א'.

גם בגוף הספר הזכירו האוה"ח הק' בתארים מופלגים: "...חד קדוש בדרא, אחי נועם, אשר בו מצאתי נחת רוח בתורה וביראה בהיותי בעיר פאס, ה"ה כמוהר"ר שמואל בן אלבאז יצ"ו, גדול המערב... חד רחימא דקודשא בריך הוא".

בשנים שלאחמ"כ נבחר רבינו לדיין לצידם של רבי יהודה בן עטר ורבי יעקב אבן צור – היעב"ץ, ונחשב לגדול פוסקי מרוקו בתקופתו

רבינו נסתלק לבי"ע בשנת תק"ט, מרן החיד"א מזכיר ב'שם הגדולים' שלו כי שנות חייו היו נ"ב שנים – כשנותיו של שמואל הרמתי.

כתב היד היה למראה עינו של הרה"ג ר' שמעון שווארץ שליט"א שאישר את הזיהוי.

מפרט: [1] דף, 17/15 ס"מ.

מצב: טוב, מעט כתמים, הכתב מעט מטושטש אך רובו ככולו ניתן לקריאה.