בידספיריט | מכתב בחתימת יד קודשו של

מכתב בחתימת יד קודשו של הרבי הקדוש רבי משה מרדכי מלעלוב - תשל”ח - מכתב הסכמה לחוברת על חשיבות הדיבור בשפת ה'יידיש' מאת הרה”ק רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, תשל”ח. במכתב הכתוב ב'מכונת כתיבה' מגלה הרבי את דעתו במילים קצרות ”שכל ירא אלוקים לא ישנה משפת אבותיו, ויחנך בניו ובנותיו מקטנותם בשפת היידיש...    הכו”ח לכבוד ה' ותורתו...” על מכתב זה חתם הרבי בעצם חתימת ידו, בשמו הקדוש: ”משה מרדכי בידרמן”. הרה”ק רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב (תרס”ג – תשמ”ז) היה האדמו”ר השישי מלעלוב ורבם של חלק מחסידי קרלין, נודע בצדקותו וקדושתו ומדרגותיו הנישאות. רבינו נולד בשנת תרס”ג בעיה”ק ירושלים לאביו האדמו”ר רבי שמעון נתן נטע, לאחר שאמו נפטרה בילדותו ואביו נסע לקרקוב, , נותר להתגורר בבית זקנו הרבי רבי דוד בידרמן שהיה מנהיג עדת החסידים בירושלים והשקיע רבות בחינוכו של רבינו. כבר מנעוריו נודע בשקדנותו העצומה ושם לילות כימים בעיסוק מתמשך בתורה ועבודה, בלילות קבע את מקומו בישיבת המקובלים הנודעת 'שער השמים', ובגיל שבע עשרה הוסמך להוראה ע”י הג”ר אברהם יצחק הכהן קוק. לאחר הסתלקותו של הרבי רבי דוד בידרמן, יצא רבינו ל'קרקוב' שם נישא לאחותו החורגת, בתה של אשתו השניה של אביו. בפרק זמן זה הוא הסתופף בצילם של כמה וכמה מצדיקי הדור המפורסמים כמו הרבי מבעלזא, והרבי מקאזניץ, אך רבו המובהק היה הרבי ר' אברהם אלימלך מקרלין. לאחר פטירת אביו בשנת תר”ץ, הוכתר רבינו לממלא מקומו, הוא התפרסם כצדיק ופועל ישועות ונערץ וגדולי הדור העריצוהו והפליגו בשבחו. מפרט: שני פיסות דף דבוקות צמודות על גיליון דף לבן, באחת מופיע ה'לוגו' של הרבי ותאריך, ובשניה - גוף המכתב וחתימת יד קודשו של רבינו. מצב: טוב, קמטים וכפלים.