בידספיריט | הסכמה ארוכה ומרתקת בחתי”ק של

הסכמה ארוכה ומרתקת בחתי”ק של מרן ה'מנחת יצחק' – תשל”ז - מכתב הסכמה ארוך ומרתק של מרן הגאון רבי יצחק יעקב ווייס – ה'מנחת יצחק', על קונטרס בחשיבות הדיבור בשפת ה'יידיש'. בין הדברים כותב רבינו בחומרה נגד המשנים את שפת הדיבור המקובלת – ה'יידיש' לשפת ה'עברית': ”מה שמביא לכמה קלקולים, שלו שהתרגלו לשנות את לשונם לשפה המדוברת שהביאו לזה גם לשנות את מבטא התפילות וכל דבר שבקדושה אשר עי”ז לא יצאו בתפילתם וכמבואר בספרי (ח”ג סי' ט') עיי”ש....” הוא ממשיך וכותב ”שההתרגלות להיות לשונו שפת המדינה מרגילו לשמוע ולקרות ספריהם אשר הפיצו על פני כל הארץ המלאים תועבות ומינות ר”ל”... כל האמור ימנע כאשר ”נגדל ונצווה את בנינו ואת בנותינו אחרינו כמעשה אבות אבותינו ולדבר בלשונם” אזי ”ישמרו את דרכם דרך ה'... ולא תשתכח תורה מישראל...  מרן ה'מנחת יצחק' - הגאון רבי יצחק יעקב וייס (תרס”ב - תשמ”ט) היה רב ופוסק נודע ומפורסם וגאב”ד ה'עדה החרדית'. רבינו נולד בעיירה 'דולינה' שבגליציה לאביו שהיה חסיד זידיטשוב, והרביץ תורה לבחורים בעיר מונקאטש, בגיל צעיר הגיע אף הוא למונקאטש ולמד תורה מפי אביו כאשר בגיל 16 (!) הוסמך להוראה על ידי הגה”ק בעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש, ובגיל 19 הוסמך גם לדיינות. כבר בשנים אלו החל לפרסם את דברי תורתו בכתבי עת וירחונים תורניים שונים וניכרו יכולותיו הגדולות בתחום ההוראה וההלכה למעשה. לאחר נישואיו לבתו של הג”ר פנחס צימטבוים אב”ד גרוסוורדיין, עבר להתגורר לצדו של חמיו וכיהן כדיין בבית הדין של חמיו והסתופף בצילו של מרן ה'אהבת ישראל' מויזניץ. בימי השואה האיומה הועסק בעבודות הכפיה ע”י הנאצים ימ”ש ובסיומה, שב לגרוסוורדיין ושימש שם כרבה של הקהילה, עסק רבות בהיתר עגונות וייסד ישיבה ע”ש חותנו. לאחר המהפכה הקומוניסטית ברומניה עקר רבינו לאנגליה, שם כיהן כאב”ד מנצ'סטר. בתקופה זו החל שמו של רבהינו להתפרסם כפוסק מובהק – הוא החל בהוצאתם של ספריו המפורסמים 'מנחת יצחק', וסמך להוראה רבנים רבים שהסתופפו בצילו. לאחר פטירת הגאון רבי פנחס אפשטין – ראב”ד ה'עדה החרדית', נקרא רבינו ע”י הגה”ק מהר”י מסאטמער לכהן כדיין ב'עדה החרדית', תחילה הוא כיהן כסגנו של הראב”ד החדש – הגאון רבי דוד יונגרייז, ובשנת תשל”ב, התמנה לראב”ד. עם פטירתו של הרה”ק מסאטמער, מונה רבינו לכהן פאר כגאב”ד ה'עדה החרדית', משרה בה כיהן עד לפטירתו בשנת תשמ”ט. שמו של רבינו נחרת באותיות של זהב בשורת פוסקי ההלכה המפורסמים ביותר בדור האחרון, וספריו הידועים 'מנחת יצחק' מהווים יסוד מוסד במסורת הפסיקה ההלכתית. מפרט: [1] דף נייר, 21 / 20 ס”מ. מצב: טוב, סימני קיפול וקמטים, תיקונים קלים בעט וחיתוכים קטנים שנעשו ע”י המו”ל ללא פגיעה בטקסט.